גיי מיוסר, חותך ורדים...

יש לי כמה דברים לעדכן בהם את קוראי...

1. יום מלך - ביום חמישי, ה18 לחודש זה עבר עלי "יום מלך". יום שבו אחותי הערס (תזכירו לי לספר לכם עליה בהזדמנות...) העבירה אותי את כל 777 המדרגות של האביס. היום נפתח בכך שגיליתי שאוזניותי לא עובדות ועל כן עלי להשתמש ברמקולים רגילים. לכאורה לא בעיה כלל, אך אחותי עוד ישנה ואמא שלי לא הרשתה לי לפתוח מחשב עד שהיא תתעורר. היא התעוררה בסביבות 13:00, עד אז כבר חטפתי 2 התקפי כריז בגלל שלא קיבלתי את מנת הסם הוירטואלי היומי שלי. איך שניגשתי להדליק את המחשב חטפתי חיל וחלחלה - אחותי הערס שמה בפול ווליום את השיר החדש של זהבה בן "יאצת, יאצת מלך". לא רק שהיא מסלסלת את כל המילים ושורטת לי את האוזן עם קול צווחני ברמות קיצוניות היא גם נשמעת כאילו היא יורקת את המילה "יאצת", סליחה תיקון טעות "יצעט" לפי ההדגשים שהיא שמה שם. השתגעתי. צעקתי כמו מטורף שתוריד את החולירה יאסנה, התועבה, השיקוץ הזה. אחרי מאבק מר היא עברה למה שהיא טוענת "שיר ממש טוב. אתה תאהב.." - אלק!!! היא שמה איזה שיר של אייל גולן הגואל נפשות שיש בו שורה "פנו מקום למלך המגרש", אני חושב שזה "חולה על כדוררגל" או משהוא כזה... בקיצר התחלתי שוב להטחרפן. עוד לא הייתה שעה 3 וכבר הייתי על 7 כדורי הרגעה. התחלתי לצעוק. ואז היא באה ביציאה "ווואאי.... אייל גולן כבר לא טוב יותר בשבילך..." אז החזרתי... "מאמי. כפרה, נשמה עיוני, עיניים, חיים שלי" (ככה אני יורד עליה זה מעתבן אותה כי היא יודעת שאני לא מדבר ככה. רק איתה...) "אייל גולן אף פעם לא היה, ולא יהיה טוב בשבילי. זה לא כבר לא טוב. זה תמיד לא טוב."

"לך לך אתה והעדר שלך.... לך לך... לך שמע את הצעקות האלה שאת קורא להם מוסיקה" עד פה!!! זה כבר מוגזם!!! גם להזכיר את שם העדר לשווא בפה הטמא שלה, וגם לחכות את מה זאמא אמרה על האבי מטאל. היא באמת הגזימה... מה עשיתי? התנקמתי...

הלכתי לחדר, הבאתי דיסק של Tool, שמתי במחשב בפול ווליום של הרמקולים ווליום 2 של המגבר, שזה יוצא בערך 120 דציבל ככה.

היא התחרפנה, צרחה כמו מטורפת, התחילה לנסות לשבור את הרמקול ולא הצליחה. בסוף הגענו לפשרה שאני יפסיק עם היא תעביר למשהוא נורמאלי.

מה הגרסה שלה למשהוא נורמאלי? עמיר בניון בביצוע של "מים לדוד המלך" של הגששים. אבל הגרסה שלו הלכה משהו כמו "מעיאיאיםםםם לדאאאויד המהאהאהאהלך" ואני אומר מפגר!!! איפה מצעת לשים דגש במילה מים?? איפה??? אין שם ע' יא אנאלפאבית שלא גמר כיתה א'...

כל כך התעצבנתי שהלכתי לחדר שלה והוצאתי לה את המערכת מהחשמל והעברתי אותה למרפסת ושם נעלתי אותה. היא נשערה נעולה שם עד שאבא שלי הגיע ושחרר אותה. ("אני לא מתערב ביניכם... אבל אל תנעל את אחותך בחוץ זה לא יפה..." "טוב אבא...")

2. מפגש בכרמיאל - כן כן. כבר הפצירו בי שזה אינו מפגש אלא יותר התכנסות ספונטנית. אבל היה ממש כיף. וזכיתי להכיר אנשים שלא הכרתי קודם. והיה צחוקים והגעתי למסקנה שהתמליל של המפגש, אה... סליחה, התכנסות הזאת נשמע כמו פסקול של סרט פורנו זול ביותר. אח"כ ביחד עם ואנגיר הגעתי למסקנה שדווקא בגלל ריבוי הדמויות, המקומות, השיטות, האמירות, האפקטים וכמובן העלילה זה דווקא פסקול של סרט פורנו לא זול. יותר ממוצע כזה... כמו כן הגעתי למסקנה שהחתול של הנסיכה אלקסה הוא בעצם חתול וונאבי ואחיה הקטן נראה כמו בחורה והוא בעצם שיקוץ, הכלאה מוזרה בין ערס צעצוע לכוסית מתלמדת.

3. הנסיעה הכי הזויה שהייתה לי ברכבת - הייתי צריך בעצם לסים את זה קודם... טוב נו... תדמיינו... הנסיעה שלי ברכבת מרחובות לחיפה, במטרה להגיע בסוף לכרמיאל, הייתה הזויה ביותר. יצאתי מרחובות עם תיק שבו 2 דברים לא נחוצים: קלפי מג'יק ונר שחור עם גפרורים. למה? נר שחור בטעות שכחתי מפעם קודמת וקלפי מג'יק כי בהמשך ביום שבת נסעתי למקום כלשהוא בו נדרשתי להחזיק קלפים אלה. עד לת"א התלוותי באחותי הערס שרצתה להגיע לת"א כי מחקות לה שם חבורת פקצות תורנית. בדרך החלטתי שמכיוון שלא היה לי זמן בבית והמראה הייתה לא טובה (מרוסקת בתא אחד, חסרה בשני) ברכבת אני אתן לאחותי לעפר אותי בשחור. היא הסכימה, ובדיאבד אני התחרטתי. לא רק שהיא שברה את העיפרון עיניים לתוך העין שלי גם יצא לה גואל נפשות. חשבתי לתומי שבתצור אחת ששמה איפור מדי פעם היא תדע לשים, אבל לא.

אח"כ יצאתי לבד מת"א וקרוני היה ריק, אלא שלאחר חמש דקות הגיעו לקרון 3 או 4 פקצות שמתיישבות איפה? אצלי בתא. נבהלתי.

מיד חשבתי "איך אני מבריח אותן?" ואז הגיתי רעיון מוזר - לקחתי והדלקתי את הנר והחזקתי אותו ביד שמאל. הוצאתי קלפי מג'יק שחורים והתחלתי ללחשש בכל מיני שפות שאני מכיר. הם התחילו לזוז בכיסא ולהסתכל עלי מוזר. מיד העלתי ראשי מהקלפים הסתכלתי על אחת מהן וצעקתי "צאי עזאזל" בקול מוזר ומבט הכי מפחיד שיכולתי. הן צעקו ורצו החוצה. "ברוך שפתרנו" חשבתי לעצמי. טעיתי. לאחר כמה דקות הגיע ה"נשמה" שלהן כדי לנקום. חמוש במבט, בסכין (שהתבררה אח"כ כסכין קופצת) ובצבא הפקצות התקרב הערס המשכיל ואמר "מה אתה מטיל כישויפם על הנשמה שלי". פש... יפה... התרשמתי. פקצה רס שיודעים מה זה כישופים, ואף יודעים כי מטילים אותם. אז שמתי לב שבריצה מצויירים המון עיגולים, וכמה חסרים. אז אמרתי לו "איך אתה יודע שזה על חברה שלך. אתה רואה איפה העיגולים ברצפה. שם הקסם שלי מתחיל לעבוד..." וחזרתי למלמל מילים. הוא נבהל וכדי להיראות גבר אמר "בואו. לא צריך את החולה נפש הזה..." בסדר. נכון. צודק. מסכים איתך. אני חולה נפש, ואתם ממש לא צריכים אותי. הודתי, עכשיו תודה אתה ששיקשקת מפחד כל כך חזק שכמעט שמעו סמבה. אח"כ הרמתי את הסכין שהוא הפיל במהלך הנסיגה, תקעתי אותה בירך לשם הכיף, אך היא התבררה כסכין קופצת. באסה. אח"כ עלה לרכבת השיקוץ הכי ביזארי בעולם. בתחילה הוא היה נראה כמו סתם עוד קצין זוטר (ארון אחד) של גבעתי. אך אז התברר כי יש לו לק אדום בציפורניים. לא זאת ועוד הוא הלך לישון בפה פעור כשהוא מלקק את שפתיו מדי פעם. כאילו זה לא הספיק הנ"ל גם ביקש ממני יפה "תעיר אותי כשנגיע לחיפה", ואז התברר האסון, הבחור מדבר כמו אביב גפן וונאבי מסריח. אה!!! היאמה!!!! איזה תופעה!!!! אסון טבע!!! סדרי עולם מתהפכים!!!!

מרוב תדהמה, כשאכן הגענו לחיפה, לא הערתי אותו. מה לעשות "שחכתי". אולי עכשיו הוא מתחרט שהוא ביקש ממני ולא מהזוג שישבו מאחוריו בסוף הקרון ועסקו במצוות פרו ורבו תוך כדי העפה אירוטית של פרטי לבוש שונים. כשירדתי סוף סוף מהרכבת החלטתי שיש שני (לא רוצה להגיד שתי!!!! מה תעשו לי????) אפשרויות: או ש(1)אני תחת השפעת סמים קשים שלא הייתי מודע ללקיחתם או ש(2)אלוהים היה בדיוק אז תחת השפעת סמים קשים והחליט בכל זאת ליצור דב"שים ולא להשתמש במוכנים...  (כן כן. גם אני מאמין שאלוהים הוא שה"מ סאדיסט עם מוח מעוות. סילחו לי על הטעות: שה"מית סאדיסטית עם מוח מעוות.