גיי מיוסר, חותך ורדים...

וואו....

איזה טוב זה...

כמה טוב שיש מסורות עתיקות יומין למלות לך את היום...

כמסורת אני וחברים שלי יצאנו לרוץ.

למי שלא מיועד, יש לי ולחברים שלי מסורת עתיקת יומין שביום שיש הגשם החזק האמיתי הראשון אנחנו יוצאים לרוץ יחפים במכנס וחולצה קצרה בעיר...

הפעם בחרנו לרוץ ברח. סירני, ואנשים עוברי אורח תמימים נדהמו וחטפו שוק. זה היה ממש כיף. הגשם שרץ עליך, הקור שחודר, הריצה שאתה לא שם לב אליה. לצרוך "גשם!!!!!!!!!!!!!!" בפנים מוזרות של ילדים אוטיסטים ולרוץ ככה, יחף בחולצה/מכנס קצרים בשיא הגשם עם ידיים פרוסות לצדדים זה ממש כיף. ושלא יספרו לכם אחרת...

טוב. אחרי כותרת בומבסטית זו נביא לכם את עיקרי אירועי המפגש. ד"א זה מופיע גם בפורטל יצורי-רשת. אז כל מי שקרא שם, יזהה פה רק כמה תוספות קטנות ביותר.

כן כן. היה כיף...
יצאתי מתחנת רכבת רחובות ב 13:40. מצאתי את דומיניק, שעלתה מאשדוד, ברכבת ונסענו. בדרך פגשנו גם את אוריה. אח"כ יותר מאוחר ראינו גם את עמית, דאת', אבל הוא ובלאק אנגלקון ישבו במקום אחר עם כל התיקים.
אני שמתי איפור בצורה לא איכותית, כרגיל, ושתי פקצות הסתכלו עלי. אוריה הציע לאחת מהן לאפר אותי, אבל היא קצת נבהלה. הן ירדנו תחנה אחרי. גם אלה שבאו אח"כ הסתכלו עלי... מה לעשות... ככה זה כשאתה חריג. ישבו לידנו משפחה מאושרת שחטפה חררה לא נורמאלית מאיתנו. נתנו להם מופע קרקס איכותי, ואפילו השומר ברכבת שאל את אוריה בדבר החרב, הגרזן והמגן הגדולים שהוא סחב ברכבת. מה?! אף פעם לא ראיתם כלי נשק.. מה נסגר איתכם?! עם כל החיילים מסביב...
טוב תכלס. הגענו לשם וכל אחד עזר במאמץ המלחמתי לסחוב את האוכל. אפילו אני סחבתי!!!
חיכינו קרוב לתחנה ואפילו זכיתי להכיר את נארינג, שהחל מאותו רגע הכרזתי עליו חץ צדדית כ"דתי שלי" וסיפחתיו עלי. מה שכן הוא היה ביישן שזה זוועה.

טוב. אחרי הרבה פגישות וכאלה אני ושטיביס נשארנו לחכות למי שעוד אמור להגיע.
טוב הגיעו 3 אנשים וזזנו לכיוון המקום של המפגש. בסוף שמנו לב (טוב... ווילדאלף שם לב...) שהלכנו קצת לעיבוד.

טלפנו לנזג שסיפר לנו ברוב גיאוניותו "זה איפה שהעצים עם הנקודות האדומות". פאק!!! כל היער מלא נקודות אדומות... חוץ מזה אם אנחנו כבר רואים את הנקודות אנחנו לא הלכנו לעיבוד... נזג דפק צעקה ומצאנו אותם לפי הקול.
טוב אז היו די הרבה אנשים. והכרתי כמה חדשים. פצחתי, כאופייני לי, בהרצעה נרחבת על מגוון נושאים לקהל שהורכב ממאזינים מזדמנים. ביניהם זרמושקה, מור(לא יצורשת בכלל..) ועוד כמה שאני לא זוכר. אה... והדתי שלי. טוב אז אחרי דיבורים, שתיית קולה, עוד דיבורים, ניגוב חומוס עם פיתה קרה היישר מהקופסא, עוד שתייית קולה מהולה בטקילה, קצת וודקה ונשיקה עם לשון (אבל רק קצת...) מבאבא התחיל להיות מעניין. הלכתי רחוק קצת ביחד עם הדתי שלי וליהי (1000 דפורל ו50 מרוניל. מזל טוב...). שוחחנו על אמונה והצטרפו גם אוריה ושיר (זו הייתה שיר כן?!). שיר לקחה מהדתי שלי את הכיפה ולבשה אותה, ואח"כ היא ואוריה עזבו. אני יצאתי להשיב את הכיפה. והצלחתי. טוב בקיצר דיברנו עוד קצת וליהי נטשתינו. אח"כ האירועים לא משהוא מסודרים לי. אבל ביליתי לילה מעניין עם הדתי שלי. זהו. אז חזרנו אח"כ למדורה, הקטנה אך הבוערת. ואני עברתי בין בן אדם לבן אדם בחיפוש מעשה. צפיתי בלא זוכר מי משחקים שח ואפילו זכיתי לצעקות קלות על העובדה שאני קהל גרוע. צודק... אני קהל נוראי... טוב נו... הייתי תחת השפעת טקילה וודקה. אח"כ הלכתי לדבר בצד עם מישהיא שאני לא זוכר את שמה (הסליחה עם הבחורה... אני גרוע בשמות...). הייתה לנו שיחה מעניינת על כל מיני. אח"כ נבו הצטרף ודיברנו קצת על אי.קיו וידע וטיפה פילוסופיה. אח"כ נשארנו שוב לבד ודיברנו על האמונה שלי באלוהים.
ההישג העיקרי שלי במפגש היה להחריז על גילויי החדש - אני אומינופיל. שזה אוהב כל. בנים,בנות, חיות וכולי. אני גם אוהב את אלוהים וכל מה שהוא שם מתחת לכיפת השמים.
לקראת הסוף, יצאתי במסע מטורף של למשש לאנשים את התחת. הגעתי למסכנה שלבאבא יש תחת מעולה, וגם לבחורה שדיברתי איתה. וגם לדתי שלי יש תחת מצויין (כן! הצלחתי לתפוס לו בתחת. טוב... שיכרתי אותו קודם... והוא היה אאוט לגמרי.)

אז זהו בעקרון...

אה... ועוד כל מיני דברים קטנים ושוליים וחסרי משמעות.