The more I see the less I know The more I like to let it go

במקום לדבר היא העדיפה לבכות ,

ככה היא הייתה משתחררת .

לא  ידעתי איך לעזור לה אז פשוט הייתי שם והסתכלתי.

יותר נכון חיבקתי אותה כי רציתי שתדע שאני באמת שם בשבילה.

כולם יכלו לראות שאהבתי אותה אבל היא לא הייתה מבינה את זה ,

זה כל פעם היה מדכא אותי מחדש .

אחרי שהיא נרגעה קצת זכיתי במה שרציתי ,

שהיא תגיד לי תודה ותיתן לי נשיקה בלחי וממש לא הרגשתי ילד קטן,

הרגשתי בוגר כי ידעתי שעשיתי מה שיכולתי בשבילה .

היא אמרה שעכשיו הכל בסדר והיא שלחה אלי את אחד החיוכים היפים שלה

ראיתי שטוב לה איפשהו . שזה כן נגע בה .

לא יכולתי לדבר על זה עם אף אחד .

לא יכולתי לדבר על זה עם עצמי .

אז פשוט חיכיתי ליום שהיא תיתן לי סימן ומשומה ,

כבר לא היה אכפת לי מזה שזה ייפגע בעתיד שלנו.

חשבתי על ההווה , על מה שטוב לי עכשיו.

אז הלכתי אליה וראיתי שהיא שם , היא ישבה על שולחן המחשב שלה

דבר שאני זוכר שהיא עושה רק שהיא מבואסת

וכשהגעתי ממש עד אליה ,ראיתי את עיניה מלאות ציפייה . 

מה יכולתי לומר?לא אמרתי.פשוט התקרבתי מספיק כדי שתבין.

ואולי , לא נפסיק לחלום.

אל תחפשי משמעויות בשמיים . בלילה כזה אני שלך .

היית לי כמלאך האל מתוך הערפל .