לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


But I woke up to real life & I realised its not worth running from anymore.. When there was nowhere left to hide I found out that nothings real here, but I wont stop now until I find a better part of me.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


12/2007

אושר:]


ממ וואו. השביתה עומדת להיגמר ואני מצד אחד מתבאסת שזה נגמר ושחוזרים לבית ספר.. אבל מצד שני כשאני מסתכלת אחורה על כל השביתה הזאת.. אני כלכך מרוצה מעצמי.

הספקתי כלכך הרבה דברים..

החודשיים האלו היו עמוסים בהרבה רגשות.. ובהתחלה חשבתי שאני נכנסת לתקופה שחורה שלא תהייה לי יציאה ממנה.. אבל מצאתי את הכוח לעמוד שוב על הרגליים, יותר נכון קבלתי אותו- מהחברים שלו.

היו לי את רגעי השבירה.. היה את המוות של אמא של חבר של אמא שלי.. והיה לי נורא קשה עם המוות הזה.. אבל למדתי שהיא תמיד כאן איתי, מה שגם שקבלתי משהו שהיה שלה אז בכלל זה נתן הרבה כוחות להמשיך הלאה.. אח"כ רבתי עם חברה טובה.. ולפני שבועיים אחות של סבא שלי נפטרה גם..

וזה היה קצת קשה, כאילו אלוהים מנסה להכביד.. ובהתחלה לא הייתי בטוחה שאפשר יהיה לעבור את זה, כי אובדן..באשר הוא.. הוא כואב. בין אם זה אובדן של בנאדם שנפטר ובין אם זה אובדן של ריב.

אבל לצד כל הכאב, היתה כלכך הרבה שמחה. ואני חושבת שזה מה שגרם לי להמשיך לעמוד על הרגליים ולהיות עצמי ולא להיכנס לדכאונות מיותרים..

הייתי הרבה עם המשפחה.. בעיקר התקרבתי לאחי ולאחותי.. הכרנו אתמול את חברה של אחי והיא מדהימה פשוט..

הייתי הרבה גם עם המשפחה המורחבת יותר.. בגלל שסבא עבר דירה קבלנו הרבה דברים שהיו של סבתא ז"ל.. אז הדבר הזה עורר הרבה געגוע.. אבל אני חושבת שידעתי דווקא להפיק מזה את הדברים הטובים.. אז זה היה דבר שנורא חיזק אותי.

גם התקרבתי המון לבנות, המרכזית שבהן היא לילו.. בשביתה יצא לנו להיות יותר יחד ולדבר יותר בטלפון כשלא היינו יחד ואני חושבת שבאיזשהו מקום זה עזר לנו להתקרב אפילו יותר.. וכמובן שזה עזר לי לדעת שכל הספקות שהיו [לילו יודעת על מה אני מדברת] נעלמו.. ושאני וליהי הצלחנו להתגבר על כל הבעיות שהיו בינינו.. אוהבת אותך קטני:]

גם לשני ולגל דיי התקרבתי.. אני מדברת איתן יותר ומשתפת יותר.. והן משתפות גם.. למרות שלפעמים יש עצבים וכעסים.. לפני שבוע ככה נסעתי עם שני באוטו והיא נהגה והיה ממש כיף..

גם עם בר קצת הסתדר.. דברנו וליבנו את העיניינים..

ועם נעה וקריס ועוד כל מיני בנות אני גם דיי ביחסים קרובים כאלו וזה נחמד:]

 

וזהו.. זה כיף להגיע לנקודה כזאת בחיים ולדעת שהצלחתי לקחת את הכאב הזה ולהפוך אותו למשהו שעזר לי להיות בנאדם טוב ומאושר יותר :]

 

יאללה אני הולכת לראות קצת טלווזיה, לסיים עבודה במתמטיקה ולישון:]

מחר ת"א עם לילו!

לילה טובי! :]

 

 

נכתב על ידי א-נ-ע-ר-ף , 11/12/2007 23:43  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  א-נ-ע-ר-ף

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לא-נ-ע-ר-ף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על א-נ-ע-ר-ף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)