עד סוף העולם.
|
 כינוי:
בוטן מתוק(: בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2010
אני רואה אותן סובלות מאהבה.
אני רואה את עצמי, מחליפה גברים כמו גרביים.
מה היה רלוונטי לפני שבוע כבר לא רלוונטי, מה שרלוונטי היום לא יהיה רלוונטי מחר.
הרדיפה הזו אחרי אהבה הורגת והורסת אותי ואת הלב שלי.
אני לא חושבת שאני זוכרת מזה לאהוב, מזה לשמוע "אני אוהב אותך".
יש לי חברה, אולי הכי טובה שלי, יש מישהו שמאוהב בה, יותר מכל דבר אחר בעולם, בכל הזדמנות הוא אומר לה את זה, הוא לא מפחד להתחייב, או להרגיש, הוא אוהב אותה אהבה אמיתית ובלי תנאים, מוכן לסבול כל דבר שתגיד או תעשה (נדיר), מוכן לחכות בסבלנות גם שנה אם צריך בשביל חיבוק ממנה. הוא אומר לה שהוא מוכן להוריד לה את הירח.
אני חייבת להודות, אני שומעת אותו אומר את זה ואני מקנאה.
אני גם רוצה כזה.
אני לא אשקר, אני אף פעם לא לבד, אבל לאף אחד אני לא נותנת צ'אנס להיוצת רציני, אף אחד כבר הרבה זמן לא אמר לי "אני אוהב אותך".
תמיד זה נגמר בסיפור מסריח וריב ועוד אחד נמחק.
היום, כשאני בת 17.5 כבר לא מתרגשת משום סיפור אהבה, כי כבר הייתי כמעט בכל המצבים, אני יכולה רק לייכל לרגע שבו מישהו יאמר לי "אני אוהב אותך", באמת יתכוון לזה ושאני אוכל להחזיר לו "גם אני,.
אולי הרדיפה הזו אחרי אהבה מיותרת ואני צריכה להינות מהרגע.
הרבה אנשים מקנאים בי על האומץ להתחיל עם גברים, על הניסיון, על המחיקה המהירה מהלב. אבל אני בטוחה שיש אנשים כמצוהה, שחושבים שאני קצת מסכנה.
אני באמת כבר לא יודעת איפה לשים את עצמי ובאיזו הגדרה.
לא אכפת לי מה ייקרה איתי. אני רק רוצה לחזור ולהרגיש, להפסיק לחיות סטאטי, אני רוצה שיהיה לי בשביל מי לקום בבוקר ובשביל מה, כי בתכלס כמעט שנתיים בלי רגש רציני זה קשה, אפילו אם זה לא יהיה רגש הדדי, אני רוצה להרגיש.
ואת, אני אוהבת אותך המון, אבל אל תשכחי מה אמא שלי אומרת ,אהבה לא מוצאים על יום"....
שבוע טוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
