עד סוף העולם.
|
 כינוי:
בוטן מתוק(: בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
פרולוג.
הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים קרה ביום שהכרתי אותו.
שנה וחצי של ביחד.
שנה וחצי של תמיכה, הערכה והרבה הרבה אהבה.
שנה וחצי שאין יום שעובר בלי טלפון או סמס שלי חיבה ואהבה והצהרה בה שנינו מבינים שאין בעולם הזה משהו יותר חשוב מאשר אחד לשני.
שנה וחצי של שטויות שעשיתי, שאתה היית שם כדי לתקן.
שנה וחצי של סבל מבחורה שאני הייתי שם כדי להיות לך מגן.
שנה וחצי שכל שבת שחזרת אני הייתי שם, חיבקתי ושמחתי על חזרתך.
ואם סגרת שבת, נאלצתי לשמוע (בהרבה כיף) תלונות.
שנה וחצי שאתה חלק מאוד גדול מהחיים שלי.
אתה לא חבר שלי, ואולי אף פעם לא תהיה.
אתה הבנאדם הכי קרוב אליי, יותר מידיי, יותר מהחברה הכי טובה.
אני אוהבת ומעריכה אותך כמו שאף אחד לא הוערך על ידי מעולם, אתה תומך בי ואכפת לך כמו שאף אחד לא תך בחיים (אפילו לא ההורים שלי). כל דבר שאמרתי אמרת "אמן" ועשית.
תקופה כזו ארוכה בחיים שלי שאתה חלק מהם. ואני מודה כל יום לאל שהכיר לי אותך.
אתה חלק ממני, אתה החיים שלי, אתה הכח, אתה האור, אתה הכל.
שנה וחצי שאני לא קולטת כמה כח ואור יש לי בידיים, עד החודש האחרון.
בו היחיסים בנינו התעדכו יותר מתמיד, עכשיו אני יודעת מה אתה בשבילי, מתחילה להבין איזה מזל שאתה חלק מהחיים שלי.
והאמת? לא אכפת לי לאן זה הולך (למרות שלפעמים זה נראה כאילו זה הולך לכיוונים קצת רומנטיים ) העיקר, אתה חלק ממני.
מודה לאלוהים שיש לי אותך.
לא רוצה להוסיף יותר.
רק תודה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
