קודם כל, היא לא הייתה משהו.
לא התלהבתי ממנה, לא היה משהו שגרם לי להגיד 'יהיה טוב' וכל המשפטים האלו,
היו קטעים בסדר,
שתמכו בי והיה נחמד.
אבל רוב הזמן למרות שהייתי מוקפת- הייתי לבד.
אנשים דיברו על עצמם. וזו תכונה שיש בכל בן אדם,
אבל אם בן אדם לא מפסיק לדבר על עצמו שעה שלמה,
והוא רואה שחבר שלו בבאסה רציני - הוא לא ישאל מה קרה הוא פשוט יניח לו.
וזו לדעתי אחת הטעויות היותר גדולות.
שנה הבאה אני מעדיפה יותר להתמקד בלימודים.
אני בטוחה ב- 500% שאני לא אמצא מישהו אחר, אני אוהב אותו עדיין.
כי אם עד עכשיו לא בא מישהו חדש אני לא חושבת שיבוא.
-
10 התקפי בכי ביום.
באמת שזה כבר בלתי נסבל.
1 כמעט מול ההורים.
ואף אחד, אף אחד לא מנסה לדבר, לעזור לי.
אני-מתפרקת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
