היום הוא יום השואה , בין הימים הכי עצובים בשנה .
אנשים מחפשים את הדרך הכי טובה לנסות ולהזדהות
עם אותם שישה מיליון יהודים בינהם נשים ילדים גברים
זקנות זקנות נשים הרות תינוקות תרם נולדו וכולם נרצחו
רק בגלל מוצאם.
ביום הזה שבו אנו אמורים להזדהות ולהביע עמדה מסויימת
של כאב ופחד מפני אותם האנשים שרצחו את בני עמינו
תמיד יהיו את אותם האנשים שיהיו רייקנים כלפי אותם
רגשות וכאב ולא הזדהו להפך יראו שהם לא משוייכים
אל אותה נשמה ורגש ויעשו דווקא.
אנשים אלה יגיע זמנם, וטיפת הכבוד שהם יכלו לתת
הלכה לה מזמן והתאדתה לה.
לקחתי את יום השואה כדוגמה לכל מיני מקרים שקורים
לנו בחיי היום יום כאשר אתם מצוברחים או במצב ירוד
ופשוט לא רוצים מישהו לידכם תמיד יהיה את ההוא שמנסה
להצחיק אותכם בדרך הכי גרועה והכי בוטה ומה שהוא עושה
זה רק להכעיס אותכם ולגרות אותכם , מה אנחנו מבקשים?
טיפת כבוד כלפי אנשים?
לדעת מתי לשתוק?
מתי לחבק?
מתי לנשק?
מתי לאחוז חזק עד שאפשר יהיה להרגיש את הפעימות לב של אחד את השני?...
חום ואהבה אלה הדברים שיחזיקו אותכם לא שנאה וכעס.
ברגע שתתנו כבוד כלפי מישהו הוא יחזיר לכם כבוד גם כן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
