פשוט מלא D:
עכשיו אולי חזרתי לעדכן קצת שהבלוג לא ירגיש עזוב נטוש בודד או גלמוד באיזו
שהיא דרך העולה על דעתו P:
אז בשבועות האחרונים אני מנסה למצוא את דרכי במה שנשאר לי מהחופש האחרון אפשר להגיד
עוד שבועיים אני מתחיל י'ב , אלוהים ישמור כבר עברו 12 שנה?...
לא מאמין, אבל צריכים להתאפס ולהבין שזהו,אין עוד שאלות,אין עוד תשובות,פשוט צריכים לעשות
ולעבוד קשה עד שנצליח , החיים האמיתיים כבר פה , אני בעצמי מפחד מהם,למה?,כי אני לא בטוח
שאני אסתדר שם בעולם הגדול הזה,את האמת אני רואה את האנשים האלה שלא מצליחים כמו
שמראים לנו בסרטים האנשים שעובדים בחברות ענק והם בעצם מן מונופול כזה והחיים אצלם קשים
מאוד , למה? כי הם לא יודעים להפעיל שעון . כל הזמן מראים לנו בסרטים האלה שיש מן בעיה
מטומטמת שבחיים האמיתיים? אם היה לי כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה משאבים לא הייתי שובר
את הראש שעה ו45 דקות (זמן סרט ממוצא) על בעיה מטומטמת , הייתי משלם לאיזה גאון ענק שיעשה
את העבודה בשבילי וזהו, האנשים שאני באמת מעריץ זה את אמא שלי , כמה שזה נדוש , או לא יודע
איך תחשיבו את זה, וגם לא אכפת לי אבל אמא שלי לדעתי עושה את כל הדברים שאני הייתי רוצה לעשות
שאני אהיה הורה , לא שאמא שלי עובדת בחברת ענק או שיש לה עסק משלה,אמא שלי "כולה" עוזרת מטבח
בבית חולים, למרות שהחיים הפנו לה את הגב ונדמה שהכל נגמר ופשוט רוצים להרים ידיים היא עובדת קשה
ומפרנסת אותי ואת שני אחיי.
ובנוסף לכל היא זאת שמביאה לי את כל הערכים שיש לי עכשיו,את האמת אין לי מילים להודות לה, אני רוצה
אבל לא יודע איך,אולי זה שאלה של זמן אולי שאלה של מקום אולי אין שאלה ואני פשוט צריכים למצוא את המילים
הנכונות.
בבוא העת אני אדע, אז הינה עוד מעט החופש נעלם לי,ללא שום ניצול סטנדרתי לעם הישראלי(לרדת לאילת,מסיבות,
וכ"ו)הניצול הסטנדרתי שלי היה חצי חופש ללמוד חצי חופש וחודש שני שלי היה אמור ליהיות עבודה,מה שלא קרה
וכנראה אני אצטרך לעבוד בשנת הלימודים אבל הכל לא בטוח...
אני על סף שיעורי הנהיגה שלי , תודה לאל. יום חמישי היה לי שיעור 22 , ואני כבר מתחיל לחלום סיוטים על הטסט
היה לי סיוט שנכשלתי,כמה אני לא רוצה להכשל בזה,זה לא קטע של תאוריה ראשונה טסט ראשון,זה פשוט ממש
מוריד את הרמת ביטחון העצמי על הכביש שנכשלים בטסט ראשון,ואני רואה את זה על מלא חברים שלי אבל כמובן
לא כולם ככה,יש כאלה שזה מחזק אותם בדרך מסויימת וזה טוב .
עכשיו אני יושב מול המחשב , יום שבת ה18 לאוגוסט השעה 15:15 בטן מקרקרת במקצת,ועכשיו אני חושב לעצמי,
האם זה הניצול שאני רוצה לקבוע לעצמי מהחופש האחרון שלי?
טוב עד כאן העידכון =]
עד העידכון הבא , תשמרו על קשר ואל תשכחו! החיים תמיד טובים רק תלוי איך אתם מסתכלים עליהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
