לפתוח חלון

בכביש המהיר, טס הכי מהר,

עוצם את העיניים, עם כל אור שמְסַנוֵור.

למחלף הבא, עוד זכרון שומר,

מזמן רצה לתקוע, אבל הוא לא עוצר.

מפספס עוד חנייה, עם בית וחצר,

עם רדת חשיכה, נזרק על הגדר,

לא נח לדקה, בסוף עוד יצטער,

לא שם לב לזמן, איך הוא מתקצר.

כולם כבר נעצרו, אבל הוא עוד דוהר,

אדים של אשליה, עוד רגע תיגמר,

באמצע המדבר, על כל חייו עובר,

מלך לטאה, אבל בלי אף חבר.