לו-טק, מותק!
מההתחלה היה לי ברור שזו טעות, אבל אם כבר אני פה, לפחות נהנה בדרך |
| 10/2007
 2 תוספות חדשות לארון
אתמול יצא לי לנסוע לבקר את ההורים, אירוע שקורה פעם בשבוע שבועיים. עם זאת במקרה הספציפי הזה, זה היה אחרי שלא התראינו כמעט חודש בשל העובדה המאוד משמחת שסוף סוף שיכנענו אותם לבזבז על עצמם קצת כסף וליסוע לחו"ל.
הם יצאו, נהנו,, בילו וחזרו עם ניצוץ מחודש בעיניים ושני בקבוקי וויסקי בשבילי.
בהיותי חובב סיכונים החלטתי לקחת צ'אנס עם ההזמנה לדיוטי פרי ובמקום ללכת על משהו ידוע מראש הימרתי. ההנחיה להורים היתה - עד חמישים דולר לבקבוק. סינגל מאלט ולא משהו שכבר ישנו.
הם חזרו עם גלנפידיך 15 וסקאפה 14. שניהם מצוינים, מה שמראה שלפעמים משתלם לקחת סיכונים.
הגלנפידיך 15 מצוין, ניחוח פירותי, מורכב - אבל לא יותר מדי (כלומר לא צריך לשתות הרבה עד שהטעם של הוויסקי נחשף) אפיו הייתי מעז ואומר - טיפה מתקתק.
הסקאפה מאוד דומה לגלנפידיך, אך עדין טיפה יותר ויותר חלקלק.
אני בהחלט מרוצה, אך עם זאת החלטתי שהאגף של הפירותיים כבר מלא ועכשיו הלגובלין 16 על הכוונת. ננסה משהו מעושן, הא?
אגב, אני מאוד גאה באחי.
הילד בן 21 ומסוגל להבחין בין סינגל מאלטים. למעשה, הוא אפילו יותר חד ממני בקטעים האלה, הוא איבחן את השוני בין הסקאפה לגלנפידיך בשניה ולי זה לקח קצת זמן. עכשיו תגידו אתם, כמה ילדים בגילו אתם מכירים עם יכולת אבחנה כזו?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
