תמיד תהיתי אם אומנם אנשים משתנים עם הזמן.
מדי פעם יוצא לי לפגוש חבר כזה או אחר ופתאום עוברת לי המחשבה בראש שהוא די נשאר אותו דבר. כן, אנשים מסיימים צבא, אוניברסיטה, טיול. אנשים מתחתנים, מתגרשים ומאבדים אנשים קרובים יותר ופחות. ובכל זאת - ישנו איזשהו גרעין שלא משתנה.
כמובן, זה לא תמיד נכון. מדי פעם ייתכן שינוי יסודי ועמוק. לרוב כתוצאה מטראומה כזו או אחרת (אגב, אני רואה גם טיול ארוך כסוג של טראומה).
לעיתים נדירות יותר, הרבה יותר, השינוי מגיע ממקום של מודעות עצמית ומתוך רצון להשתנות. הבעיה היא שרצון לא מספיק.
התהליך דורש התמודדות עם הפחדים העמוקים ביותר, עם כל אותן פינות אפלות ואמיתות כואבות מהן אתה מצליח להתעלם, לפעמים כל חייך (וכאן עולה השאלה, האם זה תמיד כדאי?, זה כבר נושא לפוסט אחר).
צעד ראשון בתהליך - בחר מטרה פשוטה יחסית וקלה להשגה. למשל, להפסיק לכסוס ציפורניים, או לעשן.
אני בחרתי להפסיק לכסוס ציפורניים. כתוצאה מכך אני מוקף בבקבוקי מרה רוב הזמן.
בסופ"ש - דו"ח התקדמות וצעד שני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
