זה היה פשוט טיול מדהים.
קבוצה נדירה של 34 אנשים [בד"כ זה 50] שפשוט על היום השני היינו מגובשים כמו לא יודעת מה.
אפילו לא היו קבוצות. זה היה כולם עם כולם.
וזו היתה חוויה שאין לי מילים לתאר אותה.
אני בטח אכתוב על הטיול הזה בעוד חודש בערך כשאני אצליח לעכל אותו.
מה שכן, הכרתי שם מישו.
שדי נקשרתי אליו..
אה כן, הוא בן 18 ;x
והתחברנו כזה, עשינו צחוקים,קלפים בלובי וכאלה.
והיו לו רמיזות עדינות כאלו..שנהיה קצת ביחד.
לא יודעת איך להסביר..
אבל אם אתם מכירים אותי אתם יודעים שאני נותנת לרגשות להשתלט מהר מאוד ;/
אתמול במטוס ישבנו ביחד איזהה 20 דקות,כאילו גנבתי לבן דוד שלו [בן 17] את המקום.
ואז הוא בא וכזה זוזי זוזי ומתחיל לומר כזה שיש עלינו שמועות וזה..
פדיחה ><
אבל לא יודעת..
יום לפני הטיסה אחרי ששיחקנו קלפים הרגשתי ממש רע שאני לא הולכת לראות אותו יותר.
שהוא בכלל לא ירצה לראות אותי..
וכתבתי שני שירים ואחד הלחנתי.
כשכואב לי יוצאת אומנות.
אם תהיה דרישה אפרסם אחד מהם.
והכרתי גם עוד מישהי.
שדווקא לא בגיל בת מצווה,
יותר לכיוון 40 חח.
האמא של אחת הבנות.
היא כזאת מנהלת או משו כזה. ייצוגית כזאת מטופחת.
אני אוהבת כאלה. אבל לא חשבתי שאני אתחבר אליה.
אולי בגלל שהיא הזכירה לי את אמא שלי.
למרות שלא התגעגעתי בכלל לאף אחד.
בכלל.
רציתי שהטיול הזה ימשך לעוד המון זמן.
טוב אולי רק קצת לפאפי. אבל זה עבר לי, כשאני והוא מהטיול התקרבנו יותר.
היה איזה קטע ברכבת התחתית שהיא היתה מפוצצת, לא היה אפילו מקום לקיסם.
והוא נכנס לפני והחזיק במעקה ולי לא היה מקום.
אז כזה החזקתי לא החזקתי בו, וכאילו..[אוויש זה כ"כ מביך ><]
חחח אני לא יכולה מצטערת.
פשוט לא רציתי שהיד שלו תעזוב אותי.
ולא יודעת..הוא פשוט חמוד כזה וכיף להיות איתו.
ואני לא מרגישה שאני הדומיננטית. טוב אולי קצת..
מה שכן, לא יצא לי להיפרד ממנו.
ואמרתי אולי זה לטובה.
כי לא ממש ידעתי מה לעשות. לתת לו חיבוק/נשיקה/לחיצת יד?
טוב קיצור בואו נחזור לאמא הזאת.
שאתול בטיסה היא חיבקה אותי ואמרה שהיא היתה מאמצת אותי חח :]
זה די החמיא לי, והרגשתי שהיה ביננו קליק.
כמו ביני לבין מאיול, רק פחות.
וזו היתה הפריקה הראשונית.
3>
רואים/לא רואים אותי.
תצוגת גיטרות ב...
שיט שכחתי xD
אה כן, לונדון =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Remember me