-
אז.. הציונים לא הכי טובים בעולם. מצד שני, המצברוח שלי מעולה. אני מרגישה מצויין (חוץ מקצת צינון), מחוץ לבצפר הכל מעולה, חברים, משפחה. אבל הציונים. הציונים, כוסעמק! ויש לי רק עוד 3 מבחנים עד לסוף תקופת המבחנים. שהיתרון הוא-טוב נו-רק עוד 3 מבחנים. והחיסרון הוא שאין לי הרבה הזדמנויות לשפר את הציונים שלי. בהיסטוריה אני עושה מבחן חוזר כי אני לא מרוצה ממה שקיבלתי, בתנ"ך אין טעם כי אני גם ככה תמיד אוציא את הציון הכי נמוך בכיתה. הציונים היחידים שהם סבירים על גבול הטובים הם במוסיקה.
-
אגב מוסיקה, הייתה לי הופעה ביום ראשון. הלך.. הלך הרבה פחות נורא ממה שציפיתי! הלך אפילו בסדר. אבל בגלל שהיה לי חום באותו ערב והייתי מצוננת כל הצלילים נשמעו לי מזוייפים ולא מכוונים. אני מקווה שזו הייתי רק אני. ביום שני יש לי שוב הופעה, הפעם האלטרניבי. אנחנו ננגן The fool on the hill ואני בטוחה שיהיה הרבה הרבה יותר טוב.
'משמאלי עם הגיטרה
זה איתי והוא בתול עדיין, אין לו חברה
זה לא שזה כל כך מפריע
אבל אין לו חברה
דווקא יש לו חוש הומור בסדר
הוא יודע איך לשרוך את השרוכים שלו לבד
אקורד מינור בשביל העצב
להדגיש שאין לו אף אחד'
הוא כ"כ מלךךךךךך! ♥
I see the crystal rains fall
And the beauty of it all
when the sun comes shining through
To make those rainbows in my mind
When I think of you some time
And I want to spend some time with you
Just the two of us
We can make it if we try
Just the two of us
Just the two of us
Building castles in the sky
Just the two of us
You and I
We look for love, no time for tears
Wasted waters's all that is
And it don't make no flowers grow
Good things might come to those who wait
Not to those who wait to late
We got to go for all we know
I hear the crystal rains fall
On the window down the hall
And it becomes the morning dew
Darling, when the morning comes
And I see the morning sun
I want to be the one with you
Just the two of us
We can make it if we try
Just the two of us
Just the two of us
Building big castles way on high
Just the two of us
You and I
Just the two of us
Let's get together, baby
Just the two of usWe can make it
Just the two of us
We can make it
Just the two of us
Just the two of us we can make it
-
גאון
Something in the way she whoo's me
עריכה: [25.3]
שימו לב לתאריך.
רק רציתי לציין שהיום זו חצי שנה מאז ה-הופעה. נכון שזה ממש לא נטפס שכבר עברו פאקינג 6 חודשים!?
אתמול לפני שהלכתי לישון יצא לי לחשוב טיפה על "זמן".
מושג דיי גדול.
אבל זה התחיל מזה שנזכרתי בכלבה שלי שמתה כשהייתי בכיתה ה'. היא חייתה עם ההורים שלי עוד לפני שאני נולדתי אפילו. היא הייתה איתי כל החיים, עד כיתה ה'.
ואתמול יצא לי לחשוב עליה ותקף אותי גל געגוע עצום. ואז חשבתי, כבר עברו 5 שנים מאז שהיא מתה! וזה כ"כ הרבה! זה המון! וזה הרגיש לי כמו כלום.
והבנתי שהזמן עובר. ז"א, הוא באמת, עובר. רגע אחד אתה מסתכל על השעון, אתה רואה שהשעה היא שעה מסויימת. אחרי דקה, אתה מבין שאותו רגע, לא יחזור לעולם. השעה כן, אבל הכל, לא. התאריך הזה [ה-25.3.09 שעה 20:38] לא יחזור.
ועוד חמש שנים אני אחשוב על ההופעה האלוהית הזאת. ואני לא אתפוס שכל זה היה לפני 5 שנים.
אין לי מושג מה הייתה הנקודה שלי כשהתחלתי את העריכה.
אה, כן, ההופעה.
אין לכם מושג כמה אני מתגעגעת לזה. אם לא הכי בעולם, אז כמעט הכי בעולם.
אין דבר שאני יותר מתגעגעת אליו כרגע [טוב, אולי, לאור הפוסט, הכלבה שלי].
זה הדבר הכי טוב שקרה לי בכל החיים הקצרים שלי. וזה, אני חושבת, הדבר הכי טוב שיקרה לי בשנים הקרובות.
כי לחשוב, שבאמת התגשם לי חלום. ולא סתם חלום, החלום הכי גדול שהיה לי. שהיה בראש סדר העדיפויות.
I miss you, Paulie
ומה שנורא חשוב לי להגיד זה, תנצלו את הזמן שיש לכם. תנצלו את החיים.
כי הבנתי שזה לא סתם משפט בנאלי ודפוק, אלא שזה באמת נכון- החיים באמת קצרים מדי בשביל להתעסק בשטויות.
אז ברצינות, אל תשבו ותחשבו על מה שאין לכם ועל מה שרע. אלא תחשבו מה כן יש לכם, ותעשו איתו משהו. תתפרעו. אף אחד לא ישפוט אתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Julia*