בפוסט הקודם שלי שהגיע למומלצים, דנתי על טיב היחסים בין בלוגרים ועל ההבדלים בין חברות בעולם המציאותי ובחיי היום יום, לבין חברות וירטואלית בכלל ודרך ישרא בפרט.
מהנקודות שעלו בתגובות, וכן מדיון שהיה לי עם הבלוגרית הנפלאה פּוֹנד, עולה למעשה הסוגיה עליה אני אכתוב כאן, האם הכתוב בבלוג אכן משקף נאמנה את אישיותו של הבלוגר? לעניות דעתי זה מתקשר לפוסט הקודם ולנושא החם שכן במידה ולא, האם ניתן לכנות אדם שאנחנו לא באמת מכירים בכינוי חבר?
קייס ראשון - הבלוג הדמיוני
מהו הבלוג הדמיוני? בלוג בו הכותב/ת (הכל כתוב בלשון זכר רק מצורכי נוחות) המציא לעצמו דמות רק על מנת לגרות תגובות מסויימות וספציפיות, או מאחר שאינו מרוצה לחלוטין מחייו והוא מנסה לחיות חיים אלטרנטיביים.
על המקרה הראשון אין ממש מה להרחיב וברור שאיננו מכירים את הכותב כהוא זה.
במקרה ומדובר במקרה השני, אנחנו נחשפים אצל הבלוגר לאלטר אגו שלו, למי שהוא היה רוצה להיות, מה שבמידה מסויימת אולי לא מכיר לנו את האדם שמאחורי הבלוג, אבל כן את מאוויו וחלומותיו הפנימיים ביותר. לעניות דעתי מצב כזה משקף את אישיותו של האדם ועל כן אפשר לומר שאכן אנו מכירים אותו.
קייס שני - הבלוג המוקצן
מהו הבלוג המוקצן? בלוג בו הכותב אכן מציג את חייו, מחשבותיו ותקוותיו, אבל בצורה מוקצנת. הרגשות חזקים יותר, המחשבות קיצוניות יותר הכל חזק יותר, רועש יותר ומוקצן יותר. אני חושב שגם במקרה הזה ניתן לומר שמכירים את הכותב, אם כי בקווי דמות גסים ולא באפן מדוייק.
קייס שלישי- בלוג על הדברים שבלב
הבלוג הזה הוא הכי פשוט לשיפוט. הוא תמיד יהיה בלוג אנונימי, והכותב תמיד יגולל בו את סיפור חייו, אכזבותיו, הצלחותיו והכל במידה. זה הבלוג בו הכותב חושף את נשמתו ועצמו מבלי שתכירו אותו. זהו מקרה בו ברור שאתם מכירים את הבלוגר.
קייס רביעי - בלוג חצי-חצי
בלוג כמו שלי אני משער. לפעמים הוא מוקצן ולפעמים מדוייק. לפעמים מדבר בכלליות על שלל נושאים ולפעמים מאד מאד אישי. לפעמים מספק הצצה מדוייקת אל תוך נבכי נשמתי ולפעמים מרוחק. לא, אתם לא מכירים לחלוטין את הבלוגר, אבל כן יש לכם מושג כלשהו לגבי דמותו. קווי דמותו אינם גסים, אך גם אינם מדוייקים.
קייס חמישי - הבלוג הגלוי
קשה לי להתייחס לזה בפוסט הזה. מדובר לרוב בבלוג בו כל הפרטים גלויים, השם, מקום המגורים, והקוראים בו הם חברים מהעולם האמיתי לרוב ולא מהבלוגוספירה. זה בלוג שהופך לסוג של מדיה חברתית כמו פייסבוק. לא תגלו בו שום מחשבות פנימיות אלא רק פוסטים על כיף בבית הספר ובמסיבה.
לעניות דעתי בלוג זה הוא עוד מסיכה הנעטית כמו בעולם החיצון וההיכרות בו עם הבלוגר היא מצומצמת ושטוחה.
גם על פוסט זה אשמח לקבל את התייחסותכם מאחר שהנושא בהחלט מסקרן אותי ומסתבר שגם את שאר הבלוגוספירה.
איקס