לחלום בגדול

אתמול הייתי בהופעה של cirque du soleil, הופעה נהדרת ומרשימה ומאד נהנתי.

אני חושב שהעובדה שאני וחבר זכינו בארבעת הכטיסים בחידון של מיקרוסופט הפך את זה אפילו לעוד יותר מהנה כי אלו היו 4 כרטיסים של 300 כ"א.

כהרגלי בקודש, בזמן ההופעה ולאחריה עברו לי בראש אנשים שהייתי שמח לחלוק איתם את הכיף הזה, אנשים שאכפת לי מהם.

כאן, בנקודה זו של האכפתיות אני הולך לגעת בנושא של הפוסט, חיבה מקוונת. חלק מהאנשים שעברו לי בראש היו ארבע בלוגריות שבדרך לא דרך מצאו לעצמן פינה חמה בלב שלי, כל אחת מהן בדרכה שלה ובאפן שונה אבל העובדה היא שארבעתן חלפו לי בראש תוך כדי. יש לציין כי מעולם לא נפגשתי עם אף אחת מהן ואני גם לא חושב שזה עומד על הפרק נכון לכתיבת שורות אלו מה שהופך את הסוגייה ליותר מסקרנת.

בעבר התחבטתי כאן בבלוג על סוגיית ההבדל בין חברות בחיים האמיתיים לבין חברות בבלוגוספירה, ואין לי ספק שאצלי הגבולות הללו מטושטשים עד מאד.

יש לציין, שבחיי היום-יום אני מוקף בהרבה מאד חברים וידידות, אנשים אשר מאד קרובים אלי ומספרים לי את סודותיהם הכמוסים ביותר ולחילופין, אנשים אשר אני מרגיש מאד קרוב אליהם. ובכל זאת, הצליחו לא מעט בלוגרים ובלוגריות להתגנב להם אל תוך ליבי ולתוך חיבתי.

אז מכיוון שאת תחושת הכיף שהייתה לי בהופעה אני לא יכול באמת לחלוק אתכן, אני אקדיש לכן את הפוסט הזה, ארבע הבלוגריות המקסימות והנפלאות שחשבתי עליכן בעקבות ההופעה(אין שום חשיבות לסדר הצגתכן):

1. Field - המקסימה, האנרגטית והמסקרנת.

2. חולמנית - שלמרות תקופה לא קלה מצליחה לשמור על החיוך.

3.  אמטיסט - שאני תמיד אקרא לה פונד, אולי בעלת הכתיבה היפה ביותר בבלוגוספירה.

4. פפילון - שתוך כלום זמן נכנסה למומלצים על לא עוול בכפה ועדיין מוצאת זמן לבלוגרים הקטנים מסביבה

ארבעתכן חשובות לי ואכפת לי מכן כל אחת בדרכה היא ובאפן שונה לחלוטין.

על מנת שלא לפגוע בשאר האנשים שפוסט זה לא הוקדש להם אציין, כי אני קורא כל כך הרבה בלוגים בתקופה האחרונה ורבים מכם ומכן מקסימים ונפלאים גם כן (ת'כלס מקסימות ונפלאות, אני חושב שאני קורא 2 גברים בלבד). עם זאת, אני לא חושב שכולכם הייתם נהנים מהופעה זו וגם עם חלקכם וחלקיכן נפגשתי בעבר כך שאין מדובר עוד בחיבה מקוונת.

איקס שמאחל לכולם שבוע מוצלח ונהדר.