חיים להשכרה

יש לי שאלה אחת לכל הקוראים בבלוג זה, יותר נכון לקורא (היחיד) בבלוג זה..

                                     האם מותר לחלום?

האם באמת מותר לי לחלום. לחלום חלום ישן, בו אני חושקת מאז שאני זוכרת את עצמי.

חלום מציאותי לחלוטין. חלום על נורמליות מסויימת שלא חלה עליי.

והאם כדי לי להמשיך ולקוות שיום יבוא, יום יבוא והוא יתגשם, וזו לא תהיה תמונה רחוקה, אלא מציאות חמה ואוהבת.

אבל אותו חלום יכול להתנפץ לי בפנים, דבר שהסיכויים עליו הם גדולים בהרבה מאשר הסיכויים להתגשמותו.

אין לי את התשובות לכל השאלות שלי, ואני לא יודעת אם חלומי יתגשם, אבל לפעמים אני פשוט צריכה שמישהו נוסף יאמין שזה יכול לקרות, שמתי שהוא זה יקרה.

 קראתי עכשיו בבלוגים של החברים שלי מהמושב... קראתי הרבה, על ההפגנה למורים על החורף ועל מה שהם עשו בשבועות האחרונים.. ופתאות קלטתי שאני לא כתבתי הרבה מאוד זמן...

זה מאוד מוזר לי לא לכתוב, אני כותבת שירים למגירתי הקטנה כבר שלוש שנים, אבל בחצי השנה האחרונה לא כתבתי הרבה.

גם לא ניגנתי בתופים באותה חצי שנה, משהו שאני עושה מאז כיתה ז' (אני עכשיו בכיתה י'), משהו שאני אוהבת לעשות.

גם לא התחלתי הדרכה עדיין, למרות שניתנה לי קבוצה, למרות ההתלהבות האדירה שלי מהרעיון לחנך, להיות גורם משפיע על חניכים צעירים בתנועה שאני כה אוהבת ומוקירה. שגם בה לא הייתי חלק גדול בחודשים האחרונים..

אני מניחה שהקורא היחיד אם בכלל של שורות אלו כבר שם לב שהמוטיב החוזר הוא חצי שנה..

חצי שנה שרציתי כל כך לשתף עליה, לנסות ולהקל מעט ממה שעובר עליי, אבל לא יכולתי, בקושי הצלחתי למצוא אוזן קשבת בין האנשים שאני רואה לקרובים אליי..

ועכשיו זה נגמר, חצי השנה הכי קשה בחיי, הכי טעונה רגשית בחיי, באמת נגמרה.

הפעם הראשונה שראיתי שזה נגמר הייתה בשיחה עם יעל, היא הייתה בת"א ורצתה להתקשר אליי, אבל לא היה לה נעים. ומה שהיא אמרה באותה שיחה היה פרץ של שמחה מבחינתי, זה היה משהו שלא שמעתי כבר הרבה זמן. היא אמרה שאני אמיצה, שאני אדם חזק, שאני בטח לא יודעת את זה, ולכן היא רוצה לומר לי את זה. זה היה מחזק, זה היה הסוף.

כמובן שבכל אותה חצי שנה היה לידי מישהו שתמך ועזר לי באמת בהכל, הוא היה איתי בכל אחד מה... ואמר שהכל יהיה בסדר, והוא צדק, הוא תמיד צדק.. ואני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היה לי אותו, לשיחה, לחיבוק חם כשהכל נראה רע.. ואני חייבת לו תודה.. תודה לירני..

הסימן השני שהיה באמת משמעותי מבחינתי היה חיבוק מאימא, שאמרה שהכל נגמר, שהיא בבית עכשיו. אני מניחה שהקורא היחיד לא ממש מבין למה זה משמעותי מבחינתי, אבל זה לא ממש משנה, כי מבחינתי זה הסיום הכי מתאים לחצי השנה הזאת..

ואני כתבתי שוב, אמנם לא שיר, אבל זו התחלה.

ואני מתחילה ללמוד תופים אחרי חנוכה.

ואני מתחילה להדריך, גם אחרי חנוכה (לא את הקבוצה המקורית שניתנה לי, אבל קבוצה שרציתי יותר, עם מדצי"ת שרציתי יותר).

או.. אורית..

אחרי שלא רשמתי המון... אבל המון זמן.. רציתי לעשות אתנחתה קצרצרה של טימטום

אם הגעת ליותר מ-22 איקסים הינך מוכתר כטמבל.

[ X ]מסטיק נפל מהפה שלך כשדיברת.

[ X ] מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.

[  ] רצת לתוך דלת זכוכית. (רצתי לתוך דלת של מקלט, זה נחשב?! - אני חוושבת שזה יותר דפוק)

[  ] קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע .

[ X ] חשבת על משו מצחיק והתחלת לצחוק .  

[  ] רצת לתוך עץ שיח.

[ X ] ידעת שזה אפשרי ללק את המרפק שלך.

[ X ] ניסית ללק את המרפק שלך.

[ X ] לא ידעת ש'אני פורים' ו'השפן הקטן' בעלי אותה מנגינה.

[ X ] ניסית לשיר אותם.

[ X ]אכלת משו שלא נועד לאכילה.

[ X ] נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת.

[  ] נחנקת מהיריקה של עצמך.

[ X ] ראית סרט ולא הבנתה שום דבר!

[  ] תפסת בטעות מישו על חם.

[ X ] ניסית לשתות מתוך קש וזה הלך לך לאף .

[ X ] תפסת את עצמך מזיל ריר. (להגנתי.. ישנתי...)

[ X ] היית חצי רדום בשיעור.  (בטח!!! גם נרדמתי לחלוטין בשיעור לשון...)

[ X ] את מצחיקה . (חחחח... רק את עצמי ואת אימא שלי.. את חבר שלי הצלחתי פעם אחת להצחיק..)

[ X ]זרקת על מישו אוכל כי הוא עיצבן אותך (ברור! זה כל כך כיף!!!)

[ X ] לפעמים פתאום הפסקת לחשוב. (אני לא חושבת שאי פעם חזרתי לחשוב...)

[ X ] התחלת לספר סיפור ואז פתאום שכחת מה באת לספר.

[  ] נתת יד למישו שאת לא מכירה.

[ X ] הרבה פעמים אמרו לך להשתמש בקול הפנימי שלך. (הוא מקולקל...)

[ X ] אתה משתמש באצבעות שלך לחישובים מתמטיים פשוטים. (ואני עוד מהטובים במתמטיקה...)

[  ] אכלת חרק. (שמתי אותו בין השיניים....)

[ X ] אתה מדבר לעצמך. (בטח.. הוא מאוד חסר ביטחון.. אבל אל תגידו לו את זה.. אני גם מדבר עם אנוכי המון, למרות שהוא יכול להיות פילוסופי מידי..)

[ X ] שמת בגד כלשהו שלך הפוך ופשוט לא הבנת את זה עד שאמרו לך. 

[ X ] חיכית מלא זמן בשביל משו ובסוף הבנת שזה הכל היה בראש שלך. (זה בטוח קרה לי מתי שהוא... אני גם לא מחכה לדברי שבאמת קורים כי אני בטוחה שהם בראש שלי...) 

[  ] העברת הודעת שרשרת כי פחדת שמה שרשום שמה יקרה לך.

[ X ] שברת הרבה דברים. (אני כל כך שלומיאלית..)

[  ] חברים שלך יודעים לא להשתמש במילים ארוכות לידך.

[  ] אתה מטלטל את הראש שלך כשאתה מבולבל. (זה אריה...)

[ X ] זרקת על מישוו נעל בשביל הכייף. (על אלי!!! זה פגע במקום לא נעים, אבל זה עדיין היה קורע..))

[ X ] המילה אממ.. היא בשימוש רב אצלך (אמממ... כן...) 

[ X ] דפקת את הראש בקיר בשביל לבדוק אם זה עושה גומה בקיר

26 מתוך 36... אני טמבלית גדולה וגאה!!!!

השאלון נלקח מהבלוג של יעל