אני עייפה ומאושרת.
הרגע חזרתי מסרט של פאקינג שלוש שעות עם זקס ואביעד
"2012"
סרט אקשן מצוין עם אפקטים משובחים
קודם לכן ישבנו על פק"ל קפה בבריכת הנופרים
וזקס ניגן על גיטרה ושרנו המון וצרחנו וצחקנו
ושתינו תה עם טים תם ונכוותה לי הלשון
אה וגם היה קר. מאוד קר.
כדי להתחמם אני ואביעד רקדנו צעד תימני כשזקס שר לנו ברקע את "ילדה סוכר" של מוקי
ואז הם שרו לי את כל הפסקול של הגיבן מנוטרדם
וקצת אחרי חצות הצעתי שנלך לסרט והם פשוט זרמו איתי
מה שמחזיר אותי לתחילת הפוסט
כבר המון זמן שלא נהנתי ככה
הם ספונטנים בדיוק כמו שאני אוהבת
הם חיים את הרגע
הם מצחיקים וצעירים ונפלאים
הם שינוי מרענן לחיי החברה שלי
ואני נוסעת מחר לקיבוץ.
לראות את החדר שלי לחודשיים הקרובים
ואני נרגשת
וקניתי המון בגדים חדשים וגרביים צבעוניות ותחתונים
וגם שמפו וסבון בניחוח מלפפון או משו כזה
ואני חוזרת ביום חמישי בערב
ואמיר חוזר מבנגקוק
"אחות, את צריכה שעון?"
"אם זה זול אני אשמח!
דיגטלי."
"כרגע ראיתי רק מחוגים. אבל אל תדאגי אם את מתעקשת אני אמצא לך.
אני בקניון הזה כבר 5 שעות ואני רק בקומה 2 מתוך 8"
"לא אל תטרח. גם מחוגים זה טוב
אגב, אני עוברת לקיבוץ."
"נדבר על זה בבית.. תבחרי 2 צבעים"
"כתום וסגול או כחול..
תודה רבה חיים שלי
תהנה. אוהבת"
כפרה עליו. אני אוהבת אותו.
אני נרגשת וחוששת
ואני מקווה ומתפללת שיהיה לי טוב
לט'ס פריי תו דה לורד!!!
לפעמים חלומות מתגשמים...