כמה שאני אוהבת לחזור לביתי הקט מבילוי יחד עם הזריחה
הכל מואר והכבישים ריקים ויש צינה מיוחדת באוויר שמביאה איתה התחדשות ומבשרת על יום חדש שהגיע. ובאוטו שומעים שירים שקטים והאלכוהול מתנדף אט אט מהגוף והתנועות חוזרות להיות קלות והראש כבר לא מסוחרר ורק אז אני חושבת ומעכלת מה היה לנו בעצם. היה לילה אדיר. זה התחיל בחפש את המטמון בכל רחבי הבית שעם כל פתק גיליתי עוד חלק בתחפושת והמשיך לשחר לעצירת ביניים ובסוף כמובן שזרמנו לאנדרגראונד והיה פשוט נפלא. היה כל כך מצחיק לראות את זהורית מתמודדת עם השוט וויסיקי הראשון בחייה והיה עוד יותר מצחיק שכרמל באה עם אוטו ובכל זאת שתתה כי החלטנו שאביב תנהג. ובארבע לפנות בוקר יצאנו לכיוון צייטלין להרקדה וגילינו שהיא הסתיימה ואז נפרדנו משחר תמנע סאלי וזהורית והלכנו לדפוק המבורגר עם צ'יפס (יותר נכון אני דרשתי המבורגר עם צ'יפס ויסמין ובניני כמו חברות טובות באו איתי) וזה היה הבורגר הכי טעים שאכלתי אי פעם! והשעה הייתה כבר חמש וחצי וחזרנו לאנדרגראונד ואביב עוד הייתה שם אז התיישבנו בפינה עם מים והתחלנו שיחה טובה והעיניים נעצמות לי ונכנס לי קוץ לאצבע כי התעקשתי להרים ענף ברחוב ולהגיד לזהורית "מה בקשתך ומה שאלתך? עד חצי המלכות וינתן לך" ובשש וקצת אביב שמה לנו את השיר ג'ולייט והיא סיימה את הסיגריה ויצאנו לדרך. נהנתי מכל רגע וזה המקום שוב להודות לכן חברותיי הנפלאות. אין כמוכן בכל העולם. פיתחתןאצלי ציפיות רבות במשך השבוע האחרון ובהחלט היה מעל המצופה.אין כמוכן יקירותיי!
קמתי עכשיו מהשינה ואני עדיין עם התחפושת ושרידים מהאיפור והאצבע עדיין עם הקוץ. שיהיה פורים שמח ומבדח באנרגיות חיוביות!

