לא ככה דמיינתי את החיים בקיבוץ.
כלומר כן ככה דמיינתי את העבודה והדשא והאופניים והחדר
אבל לא דמיינתי בדידות בכל העניין. אני גרה חצי שנה במקום ואין לי חברים.
יש לי את מיטל. יותר נכון הייתה לי מיטל והייתי מאושרת אבל היא עזבה.
יש לי את דינה ואברה ואיילה אבל הן לא מיטל.
כמה קשה לי להתחבר. לא תארתי לעצמי שזה יהיה כ"כ קשה.
לא ככה דמיינתי את חלום הקיבוץ שלי.
אז החלטתי לעבור חלום
עכשיו אני בקטע של "חלום רמת הגולן"
משנה מקום משנה מזל
וחוץ מזה אני עוזבת את הקיבוץ באוגוסט
נכון לעכשיו לפחות
והייתי היום בבריכה עם דינה ושחיתי ושיחקנו כדורסל מים
ומעבר לזה לא קורה יותר מדיי.. חם כאן מאוד וולרי מעצבן אותי
בשבת הייתי בקשת שבדרום רמת הגולן והיה פשוט אדיר
אם זה באוויר ואם זה בחברה - פשוט היה תותח
לא רציתי שתיגמר השבת
טיילנו המון (המון יחסית לעירוניסטית שמתחזה לקיבוצניקית שהיא פדלאה) ואביתר לימד אותנו על האיזור ושמחתי להכיר את מוריה ושלומית קצת מעבר לחמש דקות שידעתי עד השבת וגיליתי בנות נפלאות ומצחיקות שמשדרות על אותו גל כמוני ואפילו נהנתי מהנסיעה לבד עם בניני כשהיא לקחה והחזירה אותי מנוב. השלמנו קצת פערים וזה עשה לי טוב. שבת שבהחלט השאירה טעם לעוד... בקרוב אמן סלע
גיליתי שיר חדש של משפחת חוטר. שיר מרגיע. חיבבתי.
ואני עייפה מאוד מהבריכה וכל הקרסול שלי מלא עקיצות סאומו
ערב צח
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
