קובנה בסטייל

וכמובן שכל בילוי חייב להסתיים בקופיסטופ

נהגתי למודיעין הלוך חזור!!!! כשברקע בניני מעודדת ללחוץ על דוושת הגז עוד יותר!!!

תמנע - תודה על הפטריה הטריה ועל מיץ האננס. ד"ש להומו :)

אני עייפה.

ומרוצה.

המון אנשים שאני אוהבת בערב אחד.

3.1.10

הקופה של הקיבוץ פתוחה שעה אחת ביום בין השעות 13:00-14:00

שעות שכולם עובדים בהן! היגיון - ללא!!!

קניתי קופונים כי אין אפשרות למכירה במזומן

נתתי לגברת 100 שקלים במזומן ובתמורה קיבלתי 5 בריסטולים ירוקים קטנים שכתוב על כל אחד מהם "20 ש"ח שדה אליהו"

החבר'ה מהאולפן קוראים לזה "פאני מאני" ואני אישית יכולה להישבע שאלו הבריסטולים הכי יקרים שקניתי איי פעם! ועכשיו אני אבזבז הכל על ארטיקים בכלבו. יאמ!

4.1.10

דוד: "רגע, אז יש אבוטבול ויש בולבול? אלו 2 מילים שונות?"

6.1.10

שוב ברח לה קקי ושוב היא קראה מכל הצוות דוקא לי ושוב כל החיים שלי עברו לנגד עיניי ולמרות הכפפות ולמרות שלא נשמתי עמדתי להקיא. אח, כמה טוב שיש שיגרה :)

והכנתי לי ספה בחדר ממזרונים וזה משדרג לי את הנדל"ן ברמות שאין דברים כאלו בכלל.

זקס הגיע לבקר אותי אתמול. הלכנו לבית שאן עם דוד ואכלנו פיצה ותפסנו טרמפים חזרה ואז התפללנו ערבית ואז למדנו את החברותא הקבועה ובלילה ראינו סרט ושתינו בירה ואכלנו צי'פס והוא ישן בחדר שלי ואני ישנתי אצל הילה והוא הלך מוקדם בבוקר כשאני עוד ישנתי

"ליונה! היה נחמד מאד לבקר אותך פה, ולראות שמצאת לך מסגרת שאת מרגישה איתה טוב. אני מאחל לך שגם הקטע החברתי יסתדר ויהיו לך עוד חברים חוץ מדוד.. אבל אני בטח אקפוץ עוד כמה פעמים בלי קשר :) חייב לזוז אופיר"

ואת הפתק הזה הוא השאיר לי בבוקר ואני חייבתי אותו לילה קודם לכתוב לי

קיבלתי תלוש משכורת ראשון ובהתחשב בזה שהתחלתי רק בשיש לחודש והייתי שבועיים במחלה יצאה לי אחלה משכורת. כפיים לתלוש החודשי. מספיק ודי.

10.1.10

שלושה דברים שעשו לי את היום

1. אחרי חודש שאני שותה רק מים, הלכתי היום לכלבו עם הבריסטולים היקרים שלי וקניתי ליטר וחצי של קולה קרה! וואו. טעם החיים. בחיי!!

2. הלכתי לחדר אוכל בידיעה ששוב אוכל לחם עם גבינה ולפתע ראיתי פודינג!! גם וניל וגם שוקולד!! שום לחם ושום נעליים! לקחתי קערה ענקית ומילאתי לי משני הטעמים ואכלתי לשובע. היה אדיר!

3. אחרי יום עבודה של 9 וחצי שעות בלי הפסקה  נכנסתי למקלחת ארוכה ורותחת והיה לי טוב.

ואלו בהחלט שלושת הדברים שעשו לי את היום.

11.1.10

התעוררתי עם חום ושיעולים. האף שלי נוזל בלי הפסקה וכואב לי הגוף. היו לי צמרמורות ובכיתי למירב בטלפון. איך זה הגיוני שאני שלושה שבועות רק חולה?

12.1.10

אתמול בערב מירב לקחה אותי לרופא בבית שאן. יש לי שפעת. ד"ר זמיר: "הבנתי שאת עובדת עם ילדים.. ובכן הגוף שלך מתחסן על חשבונך.." ג'י! תנקס!!

אמאבא באו לבקר היום עם הדודים מלונדון (יונה ואשר) והיה כיף. הם אמרו שסידרתי את החדר יפה וזה שימח אותי. ורענן הנקבה הזה לא מוכן לבקר אותי מחשש שידבק! חע! כוסית!

13.1.10

השבוע עובר מהר כשיש למה לצפות. אתמול ההורים והיום לולי שלי ומחר אני כבר בבית.

יש לי בערך 15 בגדים שרקמתי עליהם את הסיפרה 2 בחוט צהוב (צהוב זה של כל הזמניים בקיבוץ) ומהעצלות של לרקום על עוד בגדים אני פשוט לובשת כל הזמן את אותם הבגדים.  באחת מהפעמים שהתבכיינתי לשותפה שלי על עניין הרקמה היא השתיקה אותי כשאמרה: "תגדי תודה! אני מספר 431!! " לא נעים..

14.1.10

אני בבית. היה לי טרמפ מדוגם עד מחלף נחשונים.

תמר הייתה אצלי לילה אחד והיה אדיר. ושוב השוק של בית שאן ושוב סוכריות גומי ובעיקר המון המון סיפורים וצחוק. המון צחוק. אה וגם שיעולים. "מה קוראים לאמא שלך? מה קוראים לאבא שלך?"

ואני בבית ולא מרשים לי לצאת וקבעו לי תור לרופא מחר. איזה פולנים!! למות!!

ועד כאן עם החפירות מהשבועיים האחרונים.

ליל מנוחה וחלון

לכל ילד בלון