?...Why so alone [=Don't Worry, Be Happy |
כינוי:
Relax_Man בן: 29
מצב רוח כרגע: פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2009
... אוף... למה הכול קורה לי?? למה זה הכול קורה דווקא לי? אני לא עומד בזה יותר. הלחץ שובר אותי. חוסר הידיעה שובר אותי. אנשים אחרים שוברים אותי. הלימודים שוברים אותי. מה לא שובר אותי? אפילו העובדה שאני נשבר שוברת אותי. לא הולך לי בכלום יותר. לא בלימודים, לא בכלום בעצם... אני כל הזמן מגלה את הפרצוף האמיתי של האנשים שמסביבי. אני כל הזמן מגלה דברים חדשים שרק מנפצים יותר ויותר את הנשמה המרוסקת שלי. מה לעשות? לחכות לגואל האחרון. הגואל שלא נית לברוח ממנו. אתם יודעים מיהו...
אז... לא קרה כלום בזמן האחרון. אני כל הזמן מקבל עוד ועוד ציונים נמוכים ופשוט לא מצליח לתפוס את עצמי בידיים. ואיזה כיף, לימדתי את רוי לשחק GTA. אז היום הוא רצה שנשחק במכות (חשבתי שזה סתם שלב אצלו...) אז הסכמתי (אתם יודעים מה זה מכות עם ילד בן 4=]) והוא "הפיל" [XD] אותי על הרצפה, ופתאום הוא דפק לי בעיטה בצלעות, פשוט הנחית עליי אותה. זו לא המכה שעשתה משהו, זה לא הזיז לי בכלל, אבל עצם זה שהוא מחקה מהמשחק הזה... אסור לו להיות כמוני. אני לא מרשה לו לראות יותר כלום בטלוויזיה ובמחשב חוץ מהופ עד שהוא יהיה בן 6, ואולי אז ערוץ הילדים.
ודבר אחד אחרון, למה אני הפכתי לכל כך אדיש? אני רואה דברים מסביבי, שפעם היו גורמים לי לשוק, והיום מזיזים לי פחות מזבוב מול הפנים. פתאום שמתי לב שלא הייתה לי שום הבעת פנים (מופזרת) בזמן האחרון, חוץ מקטע עם ליסה (דניס,Wii, כמעט רצחתי אותה. זה הסיכום בקצרה. היא החזירה את הווי. רק את הווי. בלי ושם דבר אחר.) שעמדתי לרצוח אותה בו במקום. HELP ME
| |
|