לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיבוקים עושים נעים כשקר


חיבוקים לא עולים הרבה, אז אל תתקמצן

Avatarכינוי:  גמני אוהבת חיבוקים

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

לתת או לקבל?


לפני מספר ימים נסענו לבקר את סבתי ואת סבי.
למען האמת, לא התלהבתי מהנסיעה.
עליי לציין שהם גרים בבית קטן, דל תקציבים, ללא מזגן,
על השולחן נמצאים בקבוקים קולה של החברה הזולה ביותר,
ללא גזים כמובן. הם קונים דברים רק במבצעים.
מתלוננים על המחירים כל הזמן.

סבא וסבתא עלו לארץ והכירו כאן.
סבתא כל חייה עמדה במטבח, וסבא היה עובד נמל.
הוא לא עבד הרבה זמן עד שהחלו הכאבים.
הרבה כסף הם לא ראו מזה.

אכלנו, שבענו, צחקנו.. ולבסוף יצאתי החוצה, לאוויר הקריר.
אחרי כמה דקות קראו לכולם להתאסף.
כרגיל, מידי שנה, סבא וסבתא מחלקים סכום כמו 200 ש"ח לכל נכד (אנחנו שמונה נכדות).
סכום נכבד מאוד יחסית לאנשים שקשה להם לכלכל את עצמם.
לא רציתי להיכנס. בסופו של דבר דוד שלי אמר לי שהוא לא היה מתחרט על זה במקומי.
נכנסתי. נעמדנו בעיגול, ומעטפות נשלפו החוצה. המעטפה היתה מנופחת, והאמת היא שלא במעט.
המעטפות חולקו, ודוד שלי פתח בקריאה: "מכיוון שהיום יום שישי, סבתא לא יכולה לגעת בכסף
ולכן אני חילקתי את המעטפות, אך המתנה היא ממנה ומסבא. בכל מעטפה יש סכום של חמשת אלפים ש"ח במזומן."
פיות נפתחו וכמעט שנפלו על הריצפה. הסתכלתי על דודי, ולא הבנתי מאיפה הם הביאו את הסכום הזה.
שאלתי אותו למה. הוא ענה שזה "כמו ירושה". הידית של זרם הדמעות נפתחה.
הלכתי לחדר, ודודי אחריי. אמרתי לו שאני חוששת לחייהם
(סבתא מחוברת למכונת חמצן כל הזמן וסבא חטף שני התקפי לב ואירוע מוחי).
הוא הסביר לי שכל החיים שלהם הם חיכו שהנכדות יהיו בגיל אחיד שכל אחת תיצטרך את הכסף במידה והיא תיקלע
לבעיה כלכלית, ולכן היא לא תוכל להשיג את מה שהיא רצתה. לדוגמה: נכדה משתחררת והיא רוצה לעשות טיול,
נכדה רוצה ללמוד לתואר שני ואין לה מספיק כסף, נכדה מתגייסת ולא יהיה לה הרבה כסף בצבא, וכו'.
הוא הוסיף ואמר שבגלל שסבא וסבתא עברו את זה, והם יודעים כמה זה קשה, הם לא רוצים שאנחנו נעבור את אותו הדבר.


אני לא יודעת אם אני אי פעם אעשה שימוש בכסף הזה.
אני יודעת שכל דבר שאני אעשה איתו אני ארגיש רע.
הכסף הזה נועד למטרות על בלבד, ולא לקניית מותרות, ואני חושבת שכל הדברים שאני עושה בחיי הם מותרות.
אולי יום אחד זה באמת יהיה לי יעיל.
נכתב על ידי גמני אוהבת חיבוקים , 19/10/2009 09:21  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



16,277
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגמני אוהבת חיבוקים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גמני אוהבת חיבוקים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)