חיבוקים עושים נעים כשקר חיבוקים לא עולים הרבה, אז אל תתקמצן |
כינוי:
גמני אוהבת חיבוקים בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
שיר ללא שם. כתבתי שיר. לפני שנתיים. מילים פשוטות;
להיות לבד, באמצע העולם. להיות לבד, בדיוק כמו כולם. להתבונן בנעשה מסביב. לדבר לעצמך, כי אין איש שיקשיב. לטייל ברחבי העולם, ולא כי בחרת. לרוץ עירום מולם, ולא כי אהבת. בסופו של דבר, אך ורק סבלת. ואתה, האחד עם התקווה, חשבת שמובילים אותך הביתה ברכבת, ושהצפיפות שם היתה בלתי נסבלת. אין אחד שרצה להישאר, רק רצית שזה יסתיים כמה שיותר מהר. נסעת במשך זמן לא מוגדר, לאט ובדוחק הקור לעצמות חדָר. לבסוף לתחנה הסופית הגעת, לא ידעת לאיזה סוג של מקום באת. הובלת לשֵם "חיטוי בלבד", אך לא ידעת שתיכנס לשם לעד. קבוצות של אנשים נכנסו, קבוצות של אנשים יצאו, אך כאשר הצלחת לבין מה קורה, הסיפור שלך נהיה דומה לסיפורם של שישה מליון.
| |
|