להיות תושב הדרום אומר ללכת לישון, בפחד, שתקום כל דקה.
לישון בחדרים אחרים בבית שיותר קרובים לממ"ד,
לא להירדם עד שהעיניים כבר נעצמות לגמרי,
לדעת שיש מצב שכל שנייה תקום - ותצטרך לרוץ.
ולנסות לישון אחרי כל הבלאגן הזה....
לעשות את הדברים הרגילים בפחד:
לפחד להיכנס להתקלח ושתהיה אזעקה באמצע,
לצחצח שיניים, לשתות כוס קפה- כי כל שנייה אתה צריך לקום,
לשטוף כלים- לנקות את הבית , להכין ביצה , שהיום כמעט נשרפה לי.. כי מה לעשות שצריך להישאר בממ"ד כמה דקות.
לנסוע לעשות קניות בעיר במרכז , איפה שמקום העבודה שלך,
כי פה מסוכן להיות הרבה זמן בחוץ.
לחשוב על לנסוע לצפון, כשחצי מהתושבים פה ברחו, ולא להרגיש נעים.. כי מי יכול להנות במצב כזה.
ומי יכול להתרחק מהממ"ד ולהיכנס לאוטו בכלל..
להיות תושב הדרום אומר לשמוע מוזיקה בווליום חלש,
לראות טלויזיה , לדעת שהם לא מפרסמים בכלל חצי ממה שקורה- וחצי מהנפילות,
ככה שלשאר המדינה אין באמת מושג מה הולך פה בכלל..
להיות תושב הדרום אומר לא לעשות שום דבר שאתה אוהב,
להישאר בבית, רק לחשוש מהרגע הבא. גם לכתוב את הפוסט הזה לקח לי זמן..
לקוות שאולי תהיה איזו שעה שקטה, שנוכל להכין משהו לאכול, לעשות משהו אחר..
אתמול נסעתי לירושלים לבסיס, משם תכננתי לנסוע לתל אביב להיות עם חברות קצת , כי המציאות בבית כבר מפחידה מדי..
ישב לידי איזה אמריקאי שעזרתי לו להסתדר עם האוטובוסים עד לתל אביב, ומשם,
דיברנו על מלא דברים, וחלק מהשיחה הייתה על מה שקורה עכשיו בדרום. שאלתי אותו אם יצא לו לשמוע,
הוא אמר שכן.. ואמרתי לו שבתור תושבת הדרום, קצת קשה לי לראות את הירושלמים, את התל אביבים, נמצאים במסעדות,
יוצאים, ונמצאים מן "בעולם אחר" . ובדיוק כשסיימתי את המשפט והוא אמר "yeah" , קיבלתי הודעה בוואטסאפ שיש אזעקה בתל אביב..
המשכנו לנסוע עם האוטובוס ואז כבר שמענו אחת כזו. כולם נבהלו, אך אף אחד לא עצר בכביש.. כולם המשיכו לנסוע.
הסברתי לו שבמצב כזה צריך לעצור את האוטובוס, חובה!
כשניסיתי לברוח זה הגיע אליי, אז החלטתי לחזור הביתה ולא להישאר בתל אביב. מי יכול לחגוג בכלל..
קמתי לבוקר של אזעקות, פיצוצים, שהייה בממ"ד, כמו הימים האחרונים שהיו.. או כמו שהיה בזמן עופרת יצוקה.
קמתי למליון הודעות על המצב, שיחות טלפונים של כל החברים המודאגים,
סמסים של ידידים שהיו ברמת הגולן ועכשיו מוקפצים לעזה.
אני רק יכולה באמת לקוות שזה יגמר, אך כפי הנראה זה לא יגמר בזמן הקרוב.
ולאחל לעצמי ולכל תושבי הדרום שאולי, יהיה לנו סופשבוע שקט.
לבטל את התוכניות כבר ביטלנו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
