Live that you might find the answers...

אז האקס החליט לשפוך.

היה לו קל להעביר איתי ערב נחמד, לחבק ,לנשק ולהירדם ביחד.

אבל היום הגיע הרבה שבו הוא אומר לי את מה שהוא חושב עליי.

אחרי שבמשך ימים אני שומעת כמה אני "מדהימה"

ולשווא.

אני מבינה את הצורך הזה של אנשים לפעמים להרגיש טוב עם עצמם,

ואולי להוציא על אחרים את מה שהם חושבים כ"ביקורת בונה".

אני מקווה שהוא מרגיש עם עצמו טוב עכשיו.

שיצא, שיהנה מיום שישי בערב, מישראל שלנו.

אין לי מושג איך , אם בכלל,

לדבר איתו מעכשיו. 

ואני לא אומרת שאולי הוא לא צדק בכמה מהדברים,

ואולי, גרם לי לשים לב לדברים שכבר ידעתי שצריך לשנות, אך תמיד הדחקתי ושכחתי מהם.

כן, אני יכולה להודות שאני רוצה להיות קצת אחרת,

לקבל את האמת בפנים זה אף פעם לא נעים אבל אולי הכרחי.

אם המוטו שלי היה להיות עצמך, כנראה שלא הייתי בזמן האחרון.

הדבר המצחיק הוא שידעתי את זה, אבל הסביבה הזו של הצבא לא נתנה לי לחזור להיות עצמי,

אלא אם הייתי עם האנשים מהמושב או מהקומונה, שאיתם זה תמיד שונה.

מפתיע, אירוני, 

שהוא זה שתמיד אמר לי שאני חייבת להעלות את הביטחון העצמי.

והוריד לי אותו בבום אחד גדול. 

לא סתם אמרתי בציניות, "תודה".