יום שלישי - נפגשתי עם נופר בביאליק, קבענו שלפני זה אני יבוא אליה לראות את האחות החדשה, מיקה (: נכנסתי לחדר, ומיקה ישנה... והיא היתה כל כך קטנה ומתוקה כזאת עם כובע כזה שיש לכל התינוקות [:
אח"כ הלכנו לביאליק וסתם הסתובבנו כזה בכל החנויות, וזה היה די מוזר, כי בקושי נפגשתי איתה החופש וממש התרחקנו, ועדיין היה ממש כיף (:
שחזרתי הביתה, והלכתי לדיר חזירים הקטן הזה שנקרא החדר שלי, לקחתי צעד אחורה, והתמונה היתה כזאת: המגבת בפח. השידה הפכה לפינת האוכל והכוסות הישנות, בריכת בגדים על הריצפה, שהיתה גם היא נורא מלוכלכת, ושום דבר לא היה במקום. כאילו... חשבתי על זה, אני חיה ככה כל החיים שלי, וטוב לי ככה, כי אני וסדר זה לא כל כך הולך ביחד. אבל באותו הרגע התחשק לי לראות חדר חדש, נקי. התחלתי לסדר, כבר הייתי בשוונג, פתאום טלפון "הלו?"
"את בבית?"
"כן, סתיו? מי זה?" זה היה הקול של סתיו. אבל על הצג היה רשום "אלה".
"טוב, אנחנו באות"
"מי?"
"תהיה לך הפתעה שאנחנו נבוא"
"הלו?"
אני ממשיכה לסדר ומצלצלים בדלת. אלה היו סתיו ואלה (: עדיין לא הבנתי מה היתה ההפתעה... :S
ישבנו על המיטה ופיצחנו גרעינים ו... ריכלנו. המון. המון.
-
יום רביעי - אני מפגרת. כנכן אני מודעת לזה שאומרים לי את זה כל הזמן אבל לא ידעתי שהמצב שלי כל כך גרוע. כשאומרים לך שנפגשים בביצפר ב12 בשביל ללכת ללונה פארק, את מכוונת שעון מעורר ל11 בשביל שתהיה לך שעה להתארגן. אז את זורקת את הפלאפון לקיר וממשיכה לישון, מסתבר שהנודניק הופעל. אחרי 20 דק' את מבינה שאינלך ברירה אלא לקום. את קמה ובאה להכין לעצמך ארוחת בוקר, מציצה בזמן שנשאר, השעה 10:23 כיוונתי שעון לעשר! פאק... איבדתי לעצמי שעת שינה! זה קדוש :S
נסיתי לישון ללא הצלחה, אז בסוף קמתי והתארגנתי ויצאתי לביצפר. פגשתי את שיר, סופי, פררי, תומי, ואפרת (: התחלנו ללכת לתחנת המוניות ופגשנו בדרך את הבנים, אז היינו איתם קצת והיה נחמד ואז המשכנו ללכת, ובקיצור התפצלנו במוניות ונפגשנו שמה. התחלנו לעלות על מלא מתקנים והיה כיף. הכי נהנתי על הצלחת שמתנפחת, זאתי שמסתובבת והיא מקפיצה את כולם. היה כזה מצחיק שמה, אף אחת לא החזיקה בברזלים שלמעלה ובגלל זה כל הזמן קפצנו ונפלנו אחת על השנייה. :)
ואז היה קטע כזה שהתפלצנו ותומי אפרת וסופי הלכו לבראק דאנס ואני פררי ושיר הלכנו למגלשות מים. היינו בתור, ואז אני לא כל כך זוכרת איך זה התחיל אבל כרגיל זה היה ריב עם שיר, וכאילו הם היו ילדות קטנות כאלה מגיל שמונה עד 11. שיר התגרתה בהם ללא סיבה, והם ענו לה תשובות קשוחות של ילדות בנות 11. וזה היה מצחיק XD איכשהו הם הגיעו להפרש הגילאים, ואז שיר כזה אומרת "יא אללה כל אחת חשה בת 12" ונפלנו מצחוק XD ועוד שיר בת 12.
"כבר באלי להעיף לך בוקס" אומרת איזה ילדה בת 9 וזה היה כזה מצחיק XD
עשינו את המגלשה ולא כל כך נרטבתי. ואז פגשנו את סופי אפרת ותומי והמשכנו להיות במתקנים, ואז החלטנו לעשות שוב את המגלשות איתם. עלינו לתור, ואז כזה שיר הייתה מאחור במקרה אז היא אמרה "טוב סליחה סליחה" דוחפת את כולם ובאה אלינו. והיתה שם ילדה בת 11 שמנה מכוערת וצעקנית ואמרה לה "למה נראה לך מכוערת" והיא הייתה עם ילדות במשפחה שלה וחלק היו גדולות כאלה בגילנו. זה התחיל בקללות של ממש, וצעקות, וסופי ואפרת הצטרפו ככה בקטנה. ואז היילדה בעטה בשיר, ושיר בעטה בה בחזרה וילדות מהמשפחה הגנו עליה וגם רבו איתה והיו ממש מכות, סטירות כאלה ואז הילדה אמרה "טוב אני יתקשר לאח שלי"
פפפאקקק כאילו זה הכי בושה להתקשר לאח שלך :S אז היא התקשרה ובינתיים עשינו את המגלשות, ונפגשנו למטה, וצפינו לאח כזה מכוער שחש ת'צמו, אבל יאאוו הוא היה כזה נחמד וחתיך והוא בא אלינו כזה בטוב, והוא היה עם ידידות שלו, בדיוק ההפך מאחותו! והם ממש לא דומים. הוא היה גדול כזה בן 16. בקיצור אחרי כמה דקות של וויכוחים, ורק שיר ממש התווכחה איתו, הוא לקח את אחותו לצד והיא התחילה לבכות XDDD מה היא בוכה פתאום? בינתיים הידידות אמרו "חח ראית את הילדה הזאת? מה היא חשה את עצמה הפרחה הקטנה" וחיקו אותה. הם התכוונו לשיר אבל זה היה ממש מצחיק. אחרי זה סופי התערבה וסגרה ת'ריב והלכנו לתור של המגלשות האדומות. שיר ניסתה להתחיל שם משהו אבל אנחנו כבר לא נתנו לה, ופתאום פררי כזה עושה "רגע!" ואנחנו כזה ב"מה?"
"יאו אפרת ראיתי מישהי מזה דומה לך! הייתי בטוחה שזאת את"
"איפה?"
"בתור של המגלשות הכחולות"
ואז ראינו, מישהי, לבושה בירוק, כמעעטטט כמו אפרת!! אפילו אותה התיסרוקת.
ואז כזה נסינו לקרוא לה אבל היא לא ממש שמעה.
אני: "יאו אפרת מגניב! ישלך כפילה"
סופי "אין כזה דבר, אפרת יש רק אחת"
אפרת: "כבר לא" XDDD
ואז בערב היו פוול אנשים בלונה פארק, כמעט בכל חור היה תור ענק, ואני בסביבות 8 ככה כבר הרגשתי שמציתי, וגם תומי, אז החלטנו ללכת. ואז תפסנו מונית ובדרך אמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהיא אצל דוד שלי ושאין אפחד בבית ושהמפתח אצל השכנים, ושאם באלי אני יכולה לבוא. יהה רייט, מה ישלי לעשות שמה? אבל שמעתי שהדס בת דודה שלי שמה אז חשבתי שאולי יהיה נחמד. הלכתי וכרגיל היתה שמה סעודה ענקית עם סלטים וכל הרעלים. לא אכלתי כלום. ואז אני והדס יצאנו אליי הביתה, שדי קרוב, והיינו קצת שם ואז היא הלכה .
ואני הייתי כבר עייפה. להתעורר בעשר זה לא דבר רגיל אצלי.
והיום משעמם, אין מה לעשות :S
עריכה:
עיצוב חדש, רשימות חדשות, מוזיקה חדשה, ועוד מעט גם נוכל להגיד... שנה חדשה .
מיכל 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מיכל (: