הי!
טוב,לא עידכנתי הרבה זמן.
אם אתם זוכרים יש לי דת משלי וכידוע אני עצלן ולא יצירתי ולכן אני מעתיק את המיתולוגיה שלי מדתות אחרות בעיקר מהיהדות.
אז הנה סיפור הפסח שלי-
"מהר,מר גרבוני!" אמרה ברוריה.
"אני בא,אמא!" צעק מר גרבוני מחזיק סלסילה (או סלסלה?...).
ברוריה לקחה את בנה בן היומיים ותחבה אותו לסלסילה ואז כיסתה אותו בבצק.
"הנה,משה בתיבה!"
"זה סלסילה" אמר מר גרבוני.
"סתום!"אמרה אמו ונתנה לו סטירה.
ברוריה הניחה את הסלסילה על המים ונתנה לה לשוט.
"להתראות,בני..." אמרה ברוריה בבכי.
"להתראות,אח קטן..." אמר מר גרבוני.
"סתום!" אמרה ברוריה וסטרה לבנה שוב.
בינתיים בארמון הפרעה אשת פרעה ישבה לה על כיסא נוח וקראה עיתון.
"הממ... "מזל עקרב-היום יש סיכוי שתמצאי תינוק שבעתיד יוציא את עם ישראל ממצריים" איזה שטויות!"
לפתע הסלסילה מלאת הבצק הגיעה לחוף בו אשת פרעה ישבה.
"אוי, מה זה? עבד,בוא הנה."
העבד צביקה בא וראה את אשת פרעה מושכת סלסילה.
"אני אקרא לך יוני כי יניתי אותך מהמים."
"מה?!" אמר צביקה.
"סתום" אמרה אשת פרעה וסטרה לו.
השנים עברו ויוני גדל והפך לנער.
יום אחד בזמן שהלך כמו מצרי בעיר הוא ראה מצרי מכה עבד.
"הי,זה לא יפה!" אמר יוני.
המצרי הסתובב אליו והרביץ לו.
הוא קם ורץ לבכות לאמא שלו.
איזה פוסי!
המשך יבוא...
טוב,את החלק השני אני אפרסם מחר.
בינתיים אולי תראו את הסרט הסופר מגניב שצילמתי בשביל לנסות להתקבל לתלמה ילין.
שלכם בטיפשות כשרה לפסח,החילזון המשוגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
