הי!
לפני שישה ימים חגגתי את העובדה שלפני 15 שנה הוצאתי בכאב מבטנה של אמי.
הנה תיעוד של מה שחברי הטובים ביותר (והיחידים) עשו בשבילי:
מר גרבוני והבחור ההונגרי שאומר בוהן ישבו על הספה וראו טלוויזיה שלפתע אני נכנסתי לחדר.
"הי חברה!"
"הי!"
"בוהן!"
"נו..." אמרתי ברמיזה לכך שמשהו אמור לקרות.
"מה?"
"איזה יום היום?"
"יום העצמאות הקנדי? יום מותו של קוונטין טרנטינו? יום הדין?"
"בוהן?"
"לא. זה היום הולדת שלי!"
"אה,מזל טוב!"
"בוהן!"
התיישבתי לידם על הספה בזמן שהם טפחו לי על הגב.
"אז" אמר מר גרבוני "אתה בן 18,בוא נלך לקנות לך בירה."
"לא"
"אז אתה בן 16,בוא נלך לקנות לך נערת ליווי!"
"לא"
"אז אתה בן 21 בוא נלך לקנות לך בירה באמריקה!"
"לא"
"אז אתה בן 40 בוא נלך לקנות לך נערת ליווי?"
"לא!" אמרתי בזעם "אני בן 15"
"אה" אמר מר גרבוני באכזבה.
"אני הולך לחדר שלי" אמרתי בכעס והלכתי.
מר גרבוני והבחור ההונגרי שאומר בוהן נשארו שם לבד.
"אז" אמר מר גרבוני "רוצה ללכת לקנות נערת ליווי?"
"בוהן!"
עד כאן להפעם
שלכם בטיפשות בת 15 שנה,החילזון המשוגע