הכול התחיל בקיץ..

"אממ..איך..קוראים לך?" יונתן שאל סוף סוף את הילדה היפה שישבה לצידו. הילדה הסתכלה עליו וצחקקה.

"קוראים לי נופר.. ולך?" היא שאלה אותו בחיוך קל.

"יונתן" הם חייכו אחד לשני כאמירת שלום.

"מה הביא אותך לפה?" נופר שאלה אותו לאחר כשתי דקות.

"אני ממש אוהב.." הוא התחיל להגיד לה כמה שהוא אוהב טבע וחיות אך עצר את עצמו בזמן. הוא הבין שאם הוא יתחיל לספר לה על אופיו היא לא תדבר איתו, "מחנאות" הוא אמר לבסוף.

"ואת?" הוא שאל אותה מייד בשביל לשנות נושא.

"התאום שלי" נופר ענתה לו בחיוך. היא הייתה ילדה שמרבה לחייך ולצחקק והוא נורא אהב את זה.

"מה זאת אומרת?" הוא שאל והיא רק המשיכה לחייך.

"אז ככה.. יש לי תאום שקוראים לו עמית והאמת שאנחנו מסתדרים בסדר יחסית והוא רצה לצאת למחנה הזה ואימא שלי הרשתה לו לצאת רק אם אני ייצא, מוזר אה? אבל בכל מקרה אני לא יכולתי שלא לצאת אז יצאתי" נופר מייד השיבה.

"כן" יונתן חייך.

=

לאחר נסיעה ארוכה של שעתיים שיחה עם רועי, האוטובוס עצר. אביב לא הבינה למה הוא עוצר והסתכלה בחלון, בחוץ עמדה תחנת דלק. 'עצירה' היא חשבה לעצמה.

אור לקח את המיקרופון והודיע: "כל מי שרוצה להתפנות, אז עכשיו. תוך 15 דק' אתם פה. 15 דק'!" הוא אמר בקשיחות.

גל חטפה ממנו את המיקרופון.

"אנשים! אני מקווה שהבאתם איתכם כסף, כל מי שרוצה לקנות אוכל, שתייה, סיגריות.." גל התחילה להגיד.

"סיגריות – לא! כל מי שייתפס מעשן סיגריות, שותה אלכוהול, נרגילה וכל מה שאתם רוצים, יחזור מיידית הביתה, זה מובן?" אור משך את המיקרופון אליו, והם חייכו לשנייה ועשו פרצוף רציני כי הם קלטו שכל האוטובוס מסתכל עליהם.

"אז טוב, סיגריות – לא" גל אמרה. "אבל.. נו אתם יודעים, יאללה, רדו, רדו!"  היא צעקה לעבר כולם. כולם התחילו לרדת מהאוטובוס.

"בואי, נרד, אני אזמין אותך לגלידה" רועי אמר בחיוך תוך כדי שהוא צפה בה, בשיער המדהים שלה.

"טוב, בסדר" אביב אמרה והם ירדו מהאוטובוס.

=

ליאור ועוד מישהו שהוא כבר הספיק להכיר, ירדו מהאוטובוס, ועינב מיד אחריהם, ואחרי עינב שקד רצה. ככה הם הלכו ארבעתם, קנו לעצמם גלידות וישבו בספסל היחיד שהיה פנוי.

"אז ליאור, בכלל לא אמרת לנו איך קוראים לחבר שלך" עינב חייכה חיוך מתוק ומזויף במעט, והיא הסתכלה על שקד, ואז היא הבינה, שעכשיו אף אחד לא ירצה אותה, בגלל השקד המכוערת והגברית הזאת, אבל מצד שני היא חשבה שאולי שקד תהיה עוד איזה חבר בשביל כולם, אז היא הסתדרה עם זה.

"אדם, קוראים לי אדם" חבר של ליאור אמר, והסתכל עליה. "ולך?" הוא שאל את עינב.

"עינב, וזאת.. שקד" עינב אמרה לו, הצביעה על שקד ופשוט צפתה בו, אדם היה חתיך מאוד, והיה נראה כבן האדם המושלם בשבילה, היא כל כך שמחה על כך שהיא מצאה אותו.

"היי" אדם אמר לשקד וחייך אליהן, היה לו חיוך ממיס, שקד ועינב פשוט הסתכלו עליו, בעוד רגע הן מזילות עליו ריר.

"טוב אז.." ליאור שקלט את העניין ניסה להפנות את תשומת הלב אליו ולשמחתו כשלא היה לו מה להגיד התקרבו לעברם 2 ילדים, אחד ערס ואחת נראית מלכת היופי, שניהם עם גלידות ביד.

=

"טוב אז איפה נשב?" אביב שאלה את רועי לאחר שהם קנו גלידות ושמו לב שכל הספסלים מלאים.

"אממ.." רועי חשב בעודו מסתכל על הספסלים. "הנה, פה יש מקום בשבילנו, אני מקווה שהם יסכימו שנשב לידם" הוא אמר והם התחילו ללכת לכיוון הספסל שרועי הציע.

"היי" אביב חייכה במתיקות לארבעת הילדים שהסתכלו עליה. "אפשר לשבת" היא שאלה אותם ותפסה את המבט של אחד מהם שלא הוריד ממנה את העיניים.

"כן, כן בטח" הוא אמר לה מייד לאחר ששאלה. "בואו שבו" הוא פינה לה ולרועי מקום. "אני ליאור, אגב" הוא אמר והמשיך להסתכל עלייה.

"ליאור" היא חייכה. "איזה שם יפה" היא אמרה לו ובאותו הרגע רועי הסתכל עלייה בפגיעות, והיא הבינה שזה נובע מכך שהיא לא אמרה לו את זה גם, אז היא מייד הוסיפה "יש לי אח קטן שקוראים לו ליאור" היא חייכה בהתנצלות. "קוראים לי אביב" היא אמרה.

"אביב? קיץ.. סתיו.. חורף" עינב ניסתה לרדת על שמה, כשהיא ראתה שכל המבטים הופנו לאביב והורדו ממנה.

"רק אביב, תודה" אביב חייכה לעינב בצביעות והתיישבה.

"טוב, אביבו'ש, את באה למצוא מקום ל..." רועי אמר לה כשהוא הבין שיש לו עוד מתחרים וקרץ לה שהיא תבין.

"אממ לעשן כאילו?" אביב שאלה בחוסר טאקט, והיא לא שמה לב שכל הספסל מאחוריהם הסתכל בה, ובספסל הזה ישבו גם המדריכים.