מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

יום אחרון של השנה האזרחית הזאת. אי אפשר שלא לכתוב משהו.

~ על האש מרק כתום, מחכה להשלמה של מרק עוף, בישול סופי, מעיכה - ויהיה טעים. האם זה הולך טוב עם יין לבן בפנים. אני כל כך גרועה בבישולים. בלי טיפת אינטואיציה או הבנה של מה הולך עם מה. רק מה שכתוב שחור על גבי לבן, רצוי עם תמונה יפה להמחשה ליד, ואיזה יועצ/ת צמודה בטלפון. הספר המופלא "ילדים מבשלים", עם הפתגם האלמוותי "אמא יכולה לעזור" נכתב עבורי....

~ תכף רצה לעבודה לכמה שעות. היה שבוע ממש חלש ואני קצת דואגת, מה יהיה? בעיקר מה יהיה עם המוטיבציה שלי להרים את זה.

~ אחר כך התכרבלות צהרי יום שישי במיטה עם עיתון וחיבוק. איזה כיף!!

~ אחר כך בערב: דילמה קשה מה ולאן ללכת לחגוג את הולדתו (או מותו, או חייו, מי יודע?) של סילבסטר הקדוש. אם היה לי זמן, הייתי עושה חיפוש קטן לגלות על שום מה אנחנו חוגגים הלילה. הרי הרבה חגים ביהדות מבוססים על השמחה שניצחנו-אף-הרגנו בגויים, וכמה שיותר יותר טוב (פורים לדוגמא. הרגנו איזה 75,000 פרסים ועל זה אני שומחים וזוללים את אזנו של המן. בפסח הצלחנו להטביע את כל הצבא המצרי, חוץ מהיציאה שלנו מעבדות לחירות. ובטח יש עוד כמה שכרגע, מפאת אידי המרק הממלאים את הבית, נשכחו ממוחי). אז לגבי הערב צריך להחליט:

~~אפשרות אחת היא ללכת, תוך לקיחת סיכון, תוך שימוש באומץ לב, התגברות על בושה ומבוכה, תוך שימוש באלכוהול, ותוך תקווה שתהיה מוזיקה טובה והרבה אנשים שלא נכיר - למסיבה. יש שתיים על הפרק. אחת באיזה ישוב גדול, ואחת באיזה עיר. חברים של חברים של חברה - אצלם בבית. המממ.. אולי. האנונימיות מושכת אותי מאוד, והעובדה שאפשר בכל רגע נתון לקום וללכת. אם תהיה מוזיקה טובה כמו המסיבה ההיא בשנה שעברה, צפיפות רבה, וחוסר דפיקת חשבון לאף אחד - אז יכול להיות נפלא.

~~אפשרות שניה: ערב סיינפלד, וודקה ואשכוליות. למקורבים מותר בלאדי מרי. בבית שלי או של חברים, עם חברים והמקורבים האמורים לעיל. מובטחות דחקות וצחוקים לרוב. הסיכון שיהיה אינטימי מיד, מבאס מדי, יותר מדי נסיונות כושלים לדבר ולהיות נחמדים, ושסיינפלד לא יצחיק (אין סיכוי, אבל ניחא).

יש זמן להחליט, היום ארוך והמלאכה לא מי יודע מה מרובה.

חוץ מזה בסוף השבוע הזה יש לי עבודה להכין לאיזה קורס שהתחלתי ללמד וזה באמת משמח עד מאוד!!

שנה טובה לכולם.

מקווה להיות פה קצת יותר.

אוהבת

מגדלנה