מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

1) צלצלתי לאיזה משרה פנויה, בהמשך לשיחה עם ההיא מתל-אביב. נשמע קצת גדול עלי. אני כבר מכירה את עצמי, אני טובה במה שאני טובה, ולא ממש טובה בדברים שנראה כאילו שאני טובה בהם. לרכז פרוייקטים שייך לתחום של נראה-אך-לא-באמת-מתאים. מין מלכודת דבש כזאת. בסוף אני דופקת את כולם כי אין לי את הכוחות (והכישורים?) באמת לשאת דבר כזה על עצמי. להתפתתות וללכת על זה, או להיות מציאותית וצנועה וללכת מזה?

2) השתתפתי בשלושה ימים של סמינר לימודי מרתק, ברביעי חמישי ושישי. למדתי המון, הרגשתי שייכת לגמרי מבחינה מקצועית, והבנתי - וזה קשור לבחינה הזאת בקיץ - שאני כן שייכת לשם, עם העליות והירידות שבאות והולכות. יש לי את הסטייל שלי, את האני-מאמין שלי, אני לא פחות טובה מאחרות (אין אחרים, לצערי...). קבלתי חיזוקים ואישורים ובעיקר כאמור - היה לי כל כך מעניין. זה אפילו קצת הפתיע אותי. איך אחרי 13 שנה באותו דבר, אני שוב מתלהבת, שוב מסתקרנת, שוב מעתיקה לינקים ורצה לקרוא. טוב, לא להגזים, אני אישה של אנשים, ופחות אישה של חומרים, אבל בכל זאת, היתה לי הזדמנות לראות שאני כן במקום הנכון, פחות או יותר. אולי לא היחיד, ויש מקום לגדול ולשנות ולכבוש שטחים חדשים, אבל זה שלי ולא הולכת לשום מקום, אולי קצת קדימה.

3) אז באמת בקשר למבחן הזה: שלחתי בקשות להמלצות, נרשמתי לקורסים און-ליין להשלמות, בתקווה שיאשרו לי להרשם למרות החוסרים שיש לי, ובתחילת החודש הבא, אחרי שאדע שהצלחתי להרשם, אתארגן על איזה לו"ז למידה, שבטח לא אעמוד בו, אבל לפחות אנסה...הבחינה בסוף יולי.

4) פורים: איזה סיוט! שיעבור כבר, שונאת את החג הזה. הדבר היחיד הטוב בו זה שהילדים מבסוטים ושיש לפעמים איזה מסיבה טובה שאפשר להשתכר בה כהוגן. מישהו מכיר? אשמח להגיע ולשעשע את הקהל בדיכאון התפקודי שלי...

5) הילד הגדול שלי למד להכין לחם שיפון. זה מה-זה-טעים והוא כזה חמוד עם העיסוק הזה שלו. הוא גם התחיל לעבוד עם חבר שלו בגינה הפרטית של החבר שלו ומשלמים להם על העבודה והוא מאושר - מנפנף לי בשטר של 50 ש"ח ראשונות שהרוויח. אני גאה בו מאוד, ורואה כמה הוא מאושר מזה.

הבן האמצעי ממשיך להלחם בדרקונים ולהתחפש למכשפות ולאבירים ומתקשה מאוד להתמקד בעבודה קטנה שהוא צריך לכתוב לבית הספר. איך לעזור לו לנחות טיפה? יאללה. אנחנו כל כך דומים אני והוא. תנו לי לחלום בהקיץ, לאונן ולאכול ואני אהיה מבסוטה...

והקטן - חכם ועצמי ונבון, אוהב את העולם לוקח את הכל האיזי. נפלה לו עוד שן והוא נראה מצחיק כל כך. מתה עליו, על האפרוח שלי. מריחה אותו על הבוקר ורוצה לאכול את כולו. הוא רך וחם ומתוק שזה מוטרף.

6) פסח ממשמש ובא ובמשפחה שלי כבר המולה פולנית מהולה בתסביכי דור שני לגרושים. אולי יהיה לי כוח לכתוב על זה איזה פוסט. בנתיים מה שאני באמת רוצה זה פשוט להעלם. מישהו רוצה לבוא איתי לסיני לעשות שם את הסדר??