אחר צהרים לא יאמן בחביבותו. זאת אני?? נהנת לעזור להם עם התחפושות, צוחקת מהם נורא, הם פשוט אדירים. אחד לחיה כלשהי - במה ידי תפרתי חלק - כן כן - אני תפרתי (!!). הא!! לפעמים אני כל כך מפתיעה את עצמי וחלק קנינו בחנות יד-שניה. השני הפך בין רגע לדראג-קווין, רק שהוא קורא לזה אחרת... חתיך לא נורמלי. שיער שחור גולש, איפור מזעזע (קודם אני מרחתי לו, כי אין לי מושג איך שמים, ואחר כך הוא מיצמץ ועיפעף ומרח עוד יותר), מחוך, שכנראה אאמץ אותו לאחת המסיבות, חצאית קצרה וגרביונים. ג'יזס. זאת הבת שאין לי?? גדול, אני קרועה מצחוק. הוא שר ורוקד וזז כאילו נולד לזה. והגדול - כרגע עובד בגינה, אבל התחפש למשהו מתוך התחפושות שיש בבית. ואחר כך אפינו עוגיות ג'ינג'ר כה-טעימות, כדי לשים במשלוח מנות, ותכף ניסע למכולת לקנות עוד ממתקים ואני חייבת לומר - טפו טפו טפו - שנורא נעים פה במשפחה הזאת היום.
(האם אני בנאדם הפכפך וטרלללה, או שאילו החיים שמפתיעים בתבנית הקבועה שלהם להשתנות בכל רגע ורגע?)
חג שמח.
(הערה מאוחרת: עשיתי פה כמה שינויים קלים כדי לטשטש את האאוטינג ההיסטרי שעשיתי לילדים שלי עם התחפושות. תודה למאיר שהאיר את עיניי).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
