מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

אוח, שוב דרמה, או מיני-דרמה, לא יודעת לאן זה יתפתח (הלוואי שלא), עם האקס והילדים. שוב עניין שבעיני עקרוני ומהותי. לא יודעת איך להגיב ואיך לנהוג. אין לי כוח לדברים האלה, אין לי כוח אליו ולהקפצות שלו, אבל החיים - מסתבר - לא משעממים לרגע:

הילדים סיפרו לי שהוא ובת-הזוג שלו מתכננים לעבור דירה, לקנות או לשכור בית בישוב עוד יותר צפוני. כן כן. להתרחק לישוב פיצפוני (וכנראה זול יותר, וזה השיקול המרכזי) במרחק של איזה 50 ק"מ ממני. זמן הנסיעה של הילדים לבית הספר יהיה קרוב לשעה (!!). מבית לבית יקח להם שעה! אם איזה ילד שכח נעלי התעמלות, או כלי נגינה - הלך עליו! אף אחד לא יסע שעה לכל כיוון להקפיץ משהו. אם ילד נשאר חולה בבית, אי אפשר להעזר זה בזה. אם צריך להקפיץ ילד מכאן לשם - זה סיבוב של שעתיים. הם יוכלו לקבל כרטיס חינם לניו-יורק עם כמות הק"מ שהם יעשו בשבוע. ראבק! לא מגיע להם את זה. אוף.

זה נראה לי צעד מרושע, אנוכי, בלתי אנושי לילדים. גם כך הם חוצים את החיים שלהם בין שני ישובים. אבל לפחות הם באותה סביבה, אפשר להקפיץ לחברים, לחוגים, למסיבות בבית ספר, לארוע מיוחד. הם מסתובבים פחות או יותר עם אותם ילדים כאן ושם (עם עזרת הקפצות שלנו). בקיצור - למרות שהם חיים בשני בתים הכל שייך פחות או יותר לאותם מעגלים ובמרחקים סבירים מאוד (אני גרה ממנו כ-20 ד' נסיעה). ומה עכשיו? מה יהיה? למה לסבך להם את החיים עוד יותר?! למה להרחיק אותם כל כך מהחברים שלהם? מהחוגים שלהם? מבית הספר? ממני? לתקוע אותם במקום קטן ונידח, שכל דבר מצריך נסיעה של שעה לפחות. למה אי אפשר לתת לילדים האלה לפחות איזה שנה שקטה אחת בלי מעברי דירות, בתים וכו'? לא אומרת שזה פשע נתעב. הוא לא עובר לאילת או להונגריה. אבל הוא שוב מזעזע את המערכת באופן מיותר לגמרי, שיגרור אחריו שינויים רבים, הכרחיים ומעיקים ביותר בחיי היום יום שלהם ושלי (ושלו גם?).

או שהוא לא נתן את הדעת ברצינות על כל ההשלכות של הדבר הזה. או שהוא כן - אבל החליט בכל זאת (כי לא מספיק אכפת לו? כי הוא לא רגיש ועסוק בעצמו, כמו תמיד? כי שלעבור לבית זול יותר חשוב מאיך שזה ישפיע על הילדים?).

אני יודעת שכל תגובה שלי - עניינית או לא - תגרור אחריה תגובה תוקפנית שלו, משהו בנוסח "אל תתערבי לי בחיים. אני יודע מה אני עושה". אני יודעת שהוא יחשוב שאני רוצה לטרפד את זה סתם כי בא לי. הוא יגיב כאילו שזאת מלחמה אישית נגדו, שאני באה לחרב לו ת'חיים. בלי טיפת הסתכלות עניינית - זה טוב או לא טוב לילדים?? ןזה לא! (ממש כמו בקטע של הנסיעה בלי חגורות בטיחות שהיה בקיץ ושהיה לו המשך סוער לפני כמה שבועות, למרות ההסכם החתום שלנו).

עכשיו, גם לבת זוג שלו יש ילדים במשמורת משותפת, שאבא שלהם יגור מאוד רחוק מהם. מה הקטע? מה הקטע??

לא מבינה את זה, פשוט לא מבינה את המהלך הזה.