מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

אני בהיפוך בטן רציני. על הבוקר דיברתי עם חברה על תקן "האירי את עיני, האם אני מפספסת משהו? האם יש כאן איזה שטח מת שאני לא רואה? האם ההחלטה להעביר את הילד לביה"ס כאן נכונה (בעוד האחרים נותרים שם בנתיים, מפאת כל מיני שיקולים ועניינים שממש לא מעניין ולא צריך לפרט)?" תשובתה היה – הכל בסדר. נוע נוע נוע.

נפתח חלון הזדמנויות. מי יודע מה ילד יום, או לילה או איש או  אישה. להעביר.

אחר כך עוד טרם זרחה השמש (באופן מטאפורי בלבד, כולם ישנו עדיין אבל כבר השעה היתה 9 בבוקר...), צלצלתי למורה, דיברתי, סיפרתי. עיניו אורו. איש דגול – כך אני מרגישה (או שאני קצת באופריה של תקווה חדשה?). מכיוון שכבר דנו באפשרות הזו לפני כמה חודשים, בעצם רק סיפרתי לו שלמרות שהודעתי לו בעבר שזה יורד מהפרק – הנה הופסלה – זה שב ועלה על הפרק. הוא לקחת לעצמי שעה וחצי לחשוב, וחזר אלי עם תשובה חיובית. יש יש יש!! הוא רוצה אותו בכיתה שלו. עכשיו צריך לקבל "שיחרור" מהמורה שלו שם, שאכן מסתבר לא משוכנעת שזה הצעד הנכון, שזה באמת טובתו, ומה המהירות ומה הבהילות. ואני עכשיו על קוצים כי האקס (שת"פ מפתיע לאור השכנות המשמשת וקרבה...) נסע אליה ודבר איתה. אבל זה כבר יותר משעה וחצי ואין סימן ואין אפילו SMS. היא משכנעת אותו להשאיר את הילד?? בבקשה, אין לי כוח לזה. אני מבושלת עם זה כל כך טוב, חודשים רבים כל כך. אז אני מחכה. לא שצריך שהיא באמת "תשחרר" אותו, אבל לא רוצה שהיא תתנגד, לא רוצה שהיא תשכנע את האקס להשאיר את הילד בכיתה שלה, רוצה את בירכתה, את שיתוף הפעולה שלה, רוצה שהיא והמורה החדש ידברו בניהם ויסכמו מה הדרך הנכונה לעשות את זה, ומה הלו"ז. כבר מחר בבוקר הוא פשוט קם והולך לבית הספר החדש? מתי פרידה מהישן? האם ילך לישן ותוך שבוע-שבועיים נעשה מעבר הדרגתי?

למה האקס לא מתקשר?!?!? רבאק!