מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

כן, מודה. דלוקה עליו.

אולי אני בעצם צריכה לכתוב את זה ככה?

זXב נחNה n!לה עליך}{}{}{}{}{}{}~~~~~~@ כפRה שלי, תעeה לי 6ובה ותZיין לי ת3ורההההה{}{}{}{}{}

כן, מודה. זאב נחמה.

יש לי ותמיד היה לי קטע עם חנונים כאלה, מהנדסים, פיזיקאים, אנשי מחשבים, חובבי זיקיות שבסתר (אבל עם רמזים שרק אני רואה מישום מה...) הם פצצות מהלכות על שתיים. סקס מאנייקים, מאהבים עזים ובוטים, חודרי לב וכליות. אני חושבת שהוא כזה.

הוא כזה?

אתמול בדרך חזרה מהחג (ירושלים הטהורה, אלא מה?) יצא לנו לשמוע ברדיו העלוב של האוטו שלי, את הסוף (כנראה) של הופעה חיה של אתניקס. תאמינו לי - בכל מה שקשור לג'סי ג'סי ג'סי ג'סי קההההההההה אההה אההה - אני שמה את הילדים שלי בכיס הקטן. ואיך אפשר להשאר אדישים ולא לשיר בקולי קולות את תו-תים טררם טרם תו-תים.. קול עולה מין המדבר.. יום חדש הפציע...?! הילדים היו קצת בהלם ממני, ואני נזכרתי כמה אני מתה עליו. אמנם בלתי מעודכנת לגמרי במוזיקה שלו, אבל רועדת ומרטיבה בכל פעם שאני שומעת אותו.

אז עכשיו אני שומעת את "כתם הפרי" בדיסק "מסאלה" ומתמוגגת. לא מהעומק המוזיקלי או הלירי, או מהעיבודים המזהירים. לא. אבל who the fuck cares??? הצרידות שלו.. תמימות, ישירות, עוצמה ברורה כזאת, שפשוט - מה אומר - עושה לי את זה. וכל זה כנראה מתקשר לזה שהבוקר כשהייתי בדרך לעוד פגישת עבודה, עלה בי המשפט: היום זה היום. היום זה יקרה (מה ג'יזס, מה יקרה היום??). אולי כי עדיין לא יצא לי ממש לנסח לעצמי איחולים ברורים לשנה הקרובה, ורק מתחילה להתעסק עם חשבון הנפש לשנה זו, ובכל זאת משהו בי חייך והפציע הבוקר - היום זה היום. ואני אוהבת שזאב נחמה נמצא איתי היום.

שנה טובה

תהיו טובים, כמו שטליק אומר.

                                                        הוא כזה?!