מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

לפעמים אני קצת רגשנית. כבר ימים רבים שאני לא כותבת, כאן ובכלל. רק עסוקה. רגלי נטועות עמוק בקרקע, מצליחה להחזיק איכשהו הכל. מתפלאה, מתי תהייה הנפילה, השבירה, ההתמוטטות? מה קורה פה? זו אני? בכל אופן לא יוצא לי לכתוב ופתאום בגלל איזה שיר כזה ברדיו, ששר במחשב שלי, אני ישר מתרגשת ומתעוררת ורצה לכתוב. כמה טוב לפגוש אותי פתאום. סתם שיר שאיזה מישהי שרה (אשכרה, אין לי מושג, ואני וודאי היחידה שלא יודעת, כי זה כל הזמן ברדיו). מילים שאני לא מצליחה לשמוע, חוץ מהפזמון:  

Listen to your heart – it's calling for you…

אחחח. זאת אני, כל כך אני!

למדתי לסמוך על הלב שלי וגם לשמוח. אפילו. אני כאן, אוחזת את החיים שלי בשתי ידים עירניות. קצת רועדות וגם חזרתי לכרסם טיפה מסביב לצפורניים (שאריות הרס עצמי וגעגוע לכאב, וגם צריך לשמוע על עירנות החושים לא?). אוקי, חבל שאין איזה מישהו ללטף אותו, אבל אני מגלה שוב ושוב שסתם ליטופים או אפילו זיון לעת מוצא אין להם מספיק משמעות. עדיף להצמד לבטריות בנתיים. חברים וידידים - בעיקר הגברים דבר אגב, דואגים לי: מה, הפסקת להזדיין?? אז כן, בדרך כלל הפסקתי. חוץ מההוא מהדייט המדווח כאן למטה, שעורר תקוות (שווא...), שהפך לזיון לילי ביזארי, בעל ניחוח נוסטלגי משהו (נו, משחקי שליטה וכאלה...), ועשה קולות של התאהבות זריזה ובלתי אמינה בעליל ומרוב דיבורים אינטלקטואליים על עצמו ועל כל הדייטים הכשולים שלו בשנה האחרונה, גרם לי לאבד עניין. מה גם שהוא מנשק ממש גרוע, כמו תרנגולת שמנקרת את הגרעינים שלה מהרצפה - וזאת לדעתי סיבה מצויינת לא לרצות להפגש שוב... ועוד דבר משעשע: מסתבר שאני וידידה קרובה שלי, ששתינו חולקות את אותן הגדרות חיפושים באתר ההכרויות, נפגשנו איתו בהפרש של 24 שעות. נורא נחמד שאפשר לחלוק חוויות עם ידידה קרובה... שתינו הגענו לאותה מסקנה - הבחור בלחץ, וזיונים בפגישה ראשונה מבאסים!

אז אני רוצה להגיד כמה דברים על זיונים בפגישה ראשונה, או אפילו שניה: אני אישה שאוהבת סקס וכנראה לא מאוד גרועה בזה. סו פאקינג וואט??? אין לי בעיה לעשות את זה עם מישהו שאני פוגשת, תוך שניה. סו פאקינג וואט?!?! נהפוך הוא אפילו. אני מגלה שוב ושוב שזה רק מקלקל. ואף אחד לא יכול לבוא אלי בטענות שאני "כבדה" ו"לא זורמת" (מילה שנואה עלי במיוחד!), כי אני אשכרה לא. אבל, זיון עושה גשר במקום שאין עוד מילוי. הוא עושה את קפיצת הדרך, אבל משאיר מאחור המון דברים. הוא יוצר מצב של התקדמות למקום כאילו-אינטימי, כאילו-קרוב, כשבעצם בכלל לא מכירים, וזה משבש את המהלך הבריא והטוב של הכרות איטית, של הסתכלות נינוחה באחר, של התקרבות וכו'. המין יוצר מיסוך, אשליה, עירפול חושים, כמו התאהבות שאין לה שום בסיס אמיתי. לדוגמא, שמתי לב שברגע שמתחילים להתנשק, אז כל פעם שאין מה להגיד, שיש שתיקה מעניינת - אז הופה - עוברים לנשיקה. קודם היו מבטים, תהיה, שאלות, הינהונים, ופתאום הכל נאלם (זה בכוונה האלף הזו...) בתוך הפה ובערבוב לשונות סוער. ברגע שנפרץ הסכר הזה, הוא סוגר את האפשרות לרחוץ במי האגם בנחת (הממ...).

וחוץ מזה אין מה להשוות בין סקס אחרי שמתחיל להתפתח משהו בלב, ובין סקס כשהלב עוד ריק ורק תוהה. נכון, לפעמים זה מאוד מתבקש ומתאים ישר על ההתחלה, אבל אני רואה מנסיוני שלרוב זה ממש לא נכון להתפתות לזה, לעשות את זה. אם אנשים באמת בכנות מחפשים קשר רציני, קשר ריגשי, רוחני, אינטימיות, התעניינות, התערבבות - אז המין יגיע - כמובן (ואבוי אם לא!). ואם הם מחפשים להתאהב, לסעור ולגמור - אז יאללה, next pls. אבל לכי תגידי את זה לדייט שלך ("אני לא בעד זיונים על ההתחלה..."), הוא ישר יחשוב שאת איזו צדקנית חסרת לבידו והלך עליך. לכי תוכיחי לו שאת מה-זה-פנתרה-רק-תן-לי-צ'אנס. ראבק!

אז זהו, שרציתי לכתוב על השיר ההוא ועל מה שהוא עורר בי, ותראו לאן הגעתי...