מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

על שנה מבורכת של עבודה ועשיה?

על חרדות וחששות, כי חלק מהדברים הטובים עומדים כבר להסתיים?

על נוסח התובנה שהתבהר היום: שאני כמהה, כל כך כמהה - אבל לא מוצאת את הכוחות לפנות לזה מקום?

על הכאב בגוף, בעור (פעם כתבתי על זה כל כך חד וברור. עכשיו זה חזק מדי) כשכל כך הרבה זמן לא נוגעים?

על הצעות גדולות ומפחידות שמגיעות לגבי שנה הבאה, ואני מתלבטת כולי - האם באמת זה גדול עלי, או ששוב אני נופלת בפח של עצמי?

על הנסיעה לירושלים ליד-ושם עם הבכור, רק אני והוא, לפני כמה שבועות, ואיזה יום מיוחד ומדהים היה לנו, וכמה אני אוהבת ומעריכה אותו?

על הדרך לירושלים, שעצרנו בשורש, במסעדת הדרכים "נישנושים", השכם בבוקר, מקום מלא גברים-נוסעים-בדרכים, ואוכל (טוסטים,חביתות וקפה) שחבל על הזמן???????

על האים-אמא-של-האקסים, זה שלפני האקס, זה מהפרה-היסטוריה, שפתאום שוב צץ בחיים שלי, בדמות דיווחים מאחותי שרואה אותו בתור אבא בבית הספר של הילדים שלה, והוא לא מפסיק להתעניין בי, המאנייק, אחרי שלפני שלוש שנים כשהתקשרתי אליו הוא אמר לי "שזה גדול עליו והוא מעדיף שלא נחדש את הקשר" ואני נעלבתי אבל הבנתי ומה פתאום אני רוצה לפרק נישואים נפלאים של מישהו רק בגלל שנזכרתי בו ובכל העניינים החשובים והלא גמורים שלנו מלפני 25 שנים, ופתאום מתברר לי שהוא מתחקר עלי כל הזמן ומה אני אמורה להבין מזה שזה רק בראש שלי שוב כמו תמיד, או שזה אמיתי, או שזה חולני?

על זה שהסעיפים הולכים ומתארכים, כי אני מתחממת ומתחממת?

על זה שאני כל כך רוצה לכתוב ולכתוב, וכרגע זה לא קורה, לא מתאפשר, לא יוצא, לא בוער, וכמה הייתי רוצה שזה כן?

על סרט נפלא שראיתי "שחקי אותה בקהם", שזה אולי נראה כמו סרט חמוד אך סתמי, והוא כה לא סתמי, הוא פשוט גדול, כי יש בו הכל, בעיקר אהבה של אנשים אחד לשני, ואומץ והליכה עם הלב, על הרגלים ועם הראש בעננים, כמו שאני אוהבת?

על מה לספר קודם?

לילה טוב

מריה מגדלנה מלאת ההתמסרויות. רק שישו יבוא כבר.