טליק כתב על משחקי היורו. התחלתי להגיב לו ופתאום זה התארך והתארך, אז החלטתי פשוט לכתוב את זה כפוסט עצמאי. הנה הוא:
בדרך כלל אנחנו משפחה בלתי-ספורטיבית. צר לי, זה עצוב וחבל לי על הבנים שלי, אבל אבא שלהם ממש לא בקטע ואני למרות מאמצי מתקשה לעמוד בדרישות.
למרות זה החלטתי בשנים האחרונות שלא יפה ככה וכדאי להספיג בהם קצת ידע בסיסי בספורט: לימדתי אותם לתפוס כדור (וגיליתי שהם כמובן יודעים...), הם אומנו לרכב על אופניים ורולרבליידס (והם ממש טובים וזה כנראה לא בגללי...). התחלנו לראות קצת כדורסל, אפילו ראינו את מכבי תל-אביב מנצחת ונהיית אלופת אירופה או משהו כזה ואני הפגזתי את ילדי בזכרונות מליל הניצחון ההוא "הו הא מה קרה צ'אסקא אכלה אותה...".
והנה משחקי היורו בכדורגל, התאמצנו, פתחנו את הטלוויזיה, ישבנו יחד (כן כן, פיצוחים והכל, אם כבר חינוך אז עד הסוף...), וצפינו בהנאה רבה. מודה - דווקא לא רע, ככה אני והבנים.
הסברתי לחנונים המתוקים שלי מה זה פנדל, מה זה נבדל (מה זה לעזאזל?!), כרטיס צהוב, אדום וכו'. הסברתי לבן הסנדוויץ' שלי שהקול שמסביר ומתאר הוא לא קולו של השופט שמתרוצץ שם מזיע ושחור, אלא של השדרן שיושב ביציע, אבל אז באה שאלת השאלות: "אמא, בעד מי אנחנו?" ופה גיליתי לתדהמתי שאני נושאת על גבי שק כבד שכתוב עליו תולדות עם-ישראל בתפוצות ובכלל ומסתבר שבגופי גנים בעלי מטען ריגשי שלא ניתן להכחשה. הפתעתי את עצמי בכל זה, אבל גם חייכתי נוכח העוצמה הפשוטה של הדברים.
והנה תשובותיי "בעד מי אנחנו":
· נגד צרפת אנחנו בעד האנגלים כי במוזאונים בצרפת אין אף מילה באנגלית (אם הייתי בוחרת להתייחס דווקא לסעיף האוכל, או לסעיף מהפיכות חשובות בהיסטוריה, אין ספק שהיינו בעד הצרפתים, אבל הפעם העדפתי את הנשיונאל-גלרי על פני הגיליוטינה).
- נגד שוויץ ברור שאנחנו בעד הליימיז, כי הם היו "הטובים" במלחמה ההיא והשוויצרים היו רק נטראלים ולא רק שזה לא מספיק טוב, זה היה רע. כאן הופגזתי בשאלות "מה זה נטרלי? ולמה זה רע? ועל איזה מלחמה את בכלל מדברת?" פתחתי שלוש אנציקלופדיות וצלחתי גם את זה.
- במשחק של לטביה נגד צ'כיה הייתי בבעיה, בכל זאת פראג, אביב העמים, הלטבים האנטישמים וכל זה, אבל בסוף דווקא בחרתי בלטביה כי סבתא שלי ז"ל באה משם, וזאת סיבה מספיק טובה להיות בעדם. הבנים קבלו את דעתי, אם כי לא ידעו כל-כך איך לאכול את העובדה שבעצם רוב הסבים והסבתות שלהם הם או רוסים או פולנים או גרמנים (אבל מהסוג הטוב...).
- במשחק של גרמניה נגד הולנד היה ברור לגמרי בעד מי אנחנו, ושוב הם למדו פרק בזכרון-קולקטיבי-היסטורי. למרות שהיינו בהולנד בפסח וגילינו שם למרבה החידוש שהידיעה שההולנדים אהבו יהודים אינה מדוייקת כל-כך, אבל עדיין – ברור שאנחנו נגד הגרמנים בכדורגל.
- בצרפת נגד קרואטיה היה לי מאוד קשה לבחור, אז פשוט כיביתי את הטלוויזיה.
- משחקים של אטליה לא יצא לנו לראות, ואני מודה שהיה לי קשה להיות בעד "הרומאים" שהוציאו אותנו לגלות והיו פשיסטים יחד עם הגרמנים.
- חוץ מזה אני כבר לא זוכרת את המשחקים, אבל בעיקרון אנחנו בעד הסקנדינבים ובעד כל מיני אנדרדוגים.
מזל שההונים, הממלוקים, הצלבנים וגנרל אלנבי (אה, איך לא זכרתי בקשר לאנגלים??) לא משחקים ביורו הזה... ומה יהיה באתונה במשחקים האולימפיים, בכל זאת אנטייוכוס והחשמונאים.. בעיה, בעיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
