מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

מצאי הסוףשבוע:

~ שלושה עקרבים: שניים מתחת לארגז ניירת של הבן הגדול בחדר שלו - הם פשוט נכנסים דרך החריץ מתחת לדלת היציאה האףפעם לא נפתחת שיש בחדר שלו, ישר מהואדי, ועוד אחד מתחת לסל התחפושות בחדר של הקטנים.

~ שני נדלים ערסיים, גדולים ומתפתלים. חיה דוחה.

~ כ-15 צרעות רוחשות רע בין התריס לזגוגית בחדר הילדים. יש להם שם כנראה איזה קן, למאנייקיות.

את כולם פגשה הנעל ואחר כך ביקשתי סליחה מאלוהים, חוץ מהצרעות שסתם עשיתי להן "שוווו... שווו...", כמו לעורבים בסרטים ישנים.

חוץ מזה אני חיה כבר שבוע (פחות יום) כמו רווקה לא ממש צעירה. בריג'יט ג'ונס חתלתולה לעומתי: הלכתי למסיבות, אני יושבת בבתי קפה, מקשקשת בטלפון שעות, שומעת מוזיקה, קוראת, מתאהבת בכל אחד שמציץ לי בחלון, רוקד מולי או סתם מעביר מבט. בין לבין גם קצת עובדת... אה - וגם הדירה החדשה (המממ... עדיין חשש הנאחס...) וכן, זה טוב...

חוץ מזה רק היום פרקתי את התיקים מסיני, המקרר ריק, אבל ממש, ואני אוכלת כל היום טוסטים עם חמאה ומלח, פסטה עם קצת רוטב ושותה מים-בארקה מסיני ובירה כדי להוריד הכל. הכלים בכיור הגיעו עד התקרה, עירמות הכביסה סתמו את המעברים.

אני מתגעגעת לילדים שלי ומתבאסת כי למרות שהם חוזרים ביום שני (מתי בדיוק? אףחד לא יודע...), ביום שלישי אני צריכה לעבוד בתל-אביב כל היום וזה במקום להיות איתם אחרי שלא ראיתי אותם שבוע ויום, ואחרי שהם לא בבית שבועיים. זה מבאס למרות שזאת לא טרגדיה, הם וודאי ישנו עד מאוחר, יטרפו את המקרר (שיהיה כמובן מלא עד אז) ויתנפלו על המחשב והטלוויזיה (למרבה סלידתי הרוחנית). הלילה אפילו חלמתי שאני מוציאה שניצלים מהפריזר בשבילם. בחיי. וואלה, עכשיו זה פתאום נורא מצחיק אותי - איזה חלום נטול סימבוליות.... חוץ מזה אני נורא שמחה שהם חוזרים ואוכל לחזור לחיים הנורמלים שלי (הגדרה קצת מוזרה במקרה שלי,  אבל ניחא).

הספירה לאחור בעיצומה: אנחנו בתחילת הרבע האחרון. יפ יפ הורא!!

לא יודעת איך זה על כדור-הארץ, אבל פה כבר מרחרחים את הסתו.