מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

הפוסט הבא נכתב בלשון נקבה, אך מכוון לגברים ולנשים כאחד. הגברים פשוט יעשו את ההסבה הלשונית המתבקשת .

מכירות את המצב שבגלל שהגבר מולכן כל-כך חמוד ומושך, אז גם אם זו פגישה עיסקית, אתן לא ממש מרוכזות, או בעצם – אתן מרוכזות אבל בו ולא בעניינים העיסקיים שלשמם התכנסתם?

וודאי שאתן מכירות.

אוקי - זה העו"ד. לפני איזה שבועיים באתי לפגישה הראשונה איתו, אחרי שהמליצו עליו רבות וטובות ואחרי שבכמה שיחות הטלפון שכבר הספקנו לנהל הוא נשמע ידידותי, חביב מאוד ומקצוען ובכל זאת – לא הייתי מוכנה לגבר מאיר העיניים, בעל הפנים התמות והמאורכות, הראש המגולח (כל כך סקסי בעיני, תהרגו אותי למה), כנראה אי שם בסביבות גיל ה-40 (יש!!) ובעל אצבעות ארוכות אך מוצקות, שמה שבלט עליהן זה העדר הטבעת.

העדר הטבעת! מרגע שקלטתי את זה לא רק שחשבתי שהוא חמוד בצורה יוצאת דופן, אלא גם איבדתי את הריכוז, יכולת המענה האינטליגנטי שלי, הייתי עסוקה בעיקר באיך אני נראית, איך אני יושבת, האם השיער שלי מבולגן במידה המתאימה, האם המחשוף עמוק מדי או דווקא צנוע מדי, האם יש כתם על החולצה, למה לא גיהצתי את החצאית, איפה לשים את הידיים שלי, איך אני שותה את הקפה, האם נשאר שפם (מהקפה), איך אני עונה לשאלות שלו ומה הוא חושב עלי. לסיכום: מילמלתי אלפי שטויות, נעתי וזעתי בחוסר נוחות על הכיסא ואף הזעתי.

תאמינו לי - לשבת מול עו"ד כזה מאמי, לנסות להבין מה הוא מסביר והכל בלשון כה מקצועית, אם כי יאמר לזכותו שעשה מאמץ לדבר לאט וגם בקול רם (זה תמיד עוזר משום מה) וגם בניסוחים לגיל-הרך – כל זה היה הרבה מעבר לכוחותי היומיומיים. יצאתי משם עם כאב ראש, רעב היסטרי וסקרנות עזה לגביו: חמוד חמוד - אבל האם הוא נשוי או לא נשוי? פנוי או לא פנוי?

היום שוב נפגשתי איתו. הקפדתי להראות בסדר אך לא מושקעת מדי, חמודה אך לא מצוייצת, סקסית אך לא זנותית. הוא היה חייכן, השיר מבט ואף הִשהָהוּ... שפע הומור גמלוני ומחוייך, היה נטול ציניות או סרקאזם והעיקר – הוא לא הזכיר את המילה "אישה" על הטיותיה השונות אף לא פעם. לקינוח הפגישה קישקש על הילדים שלו באבהות רבת-חן וכל זה פשוט גרם לי לרצות לטפס על השולחן המשרדי הגדול שהפריד בנינו, לזחול אליו ככה ולאכול אותו.

מצד שני – כל זה לא אומר! זה שאין לו טבעת ממש לא אומר. זה שהוא לא אמר "אישתי" ממש לא אומר. זה שהוא הסתכל לי מלא זמן לתוך העיניים ממש לא אומר וגם זה שממש לא רציתי לקום וללכת לא אומר.

אז הנה, לשם הסדר, האפשרויות השונות למצב:

1)    הוא פלרטטן מקצועי אך נשוי, שיודע להשתמש במראה התמים-גברי שלו, ויודע שלא להזכיר את "האישה" שבבית: מדובר באלמנטים שעובדים עלי ביג-טיים, אך אין סיכוי שאשבר.

2)    הוא נשוי וסתם נחמד מאוד, בכלל לא חושב על כלום: כרגיל, הכל בראש שלי ובמקרה הזה יותר-עדיף שזה ככה.

3)    הוא לא נשוי (אלמן? גרוש?) ולא מפלרטט: שוב, הכל בראש שלי, אבל הפעם זה גם משפיל. זאת האופציה הגרועה מכל מבחינתי.

4)    הוא לא נשוי (גרוש? אלמן?) ובהחלט כן מפלרטט: זה גם בראש שלי וגם בראש שלו. הללויה! תפנה את הניירת מהשולחן ו... למה אנחנו מחכים??

לסיכום:

א)    האם הוא יכנס ל"מגדלנה הול-אוף-פיים" בתור עוד פנים, עוד גבר שעבר, הציץ, הלך והשאיר את חותמו המאוייד?

ב)    האם הוא יעלה למקצה חצי-גמר ואז ישבור את ליבה של המגדלית?

ג)     האם תהייה זאת דווקא היא שתנטוש את שלב חצי-הגמר ברגע שהוא יגלה בה עניין (מדובר באיזו נוירוזה פעוטה שיוצרת מצבים דפוקים בחייה)?

ד)    ובמידה שאכן אחת משתי האפשרויות (ב' ו/או ג') תתרחשנה, האם זה יחשב כניצחון טכני לאחד הצדדים?

ה)    או אולי שמא הפעם הם יעלו לגמר ושניהם ירוצו אל השקיעה בהילוך איטי ובשערות מתנפנפות, מדלגים בחינניות מעל המכשולים (91.4 ס"מ)?

ואתן ילדות, צבעו את הלב המסתתר בציור ושילחוהו למערכת. הזוכה המאושרת תזכה בפוסטר של כריסטיאן סלייטר או של ג'ון קיוזאק. מה שבא לכן.