| 1/2008
handyman handyman

הבית שלי זקוק לhandyman, דברים פה קצת מתפרקים ומחפשים איזו תחזוקה רצינית, שוטפת. בעצם גם חד-פעמית תתקבל באהבה. הברז במטבח דולף כבר שנתיים, אבל עכשיו העביר את מרכז כובד הדליפה אל השיש, כלומר – עכשיו הוא דולף מהבסיס, לא מהראש. זו מטאפורה?? הוא דולף מהבסיס, וכל השיש, כל היום – רטוב. סמרטוטים, מגב ואפילו נסיון להחזיר אותו לסורו המקורי – טָפטף ברז, טָפטף, אבל אל הכיור – ואל תנזל לי על השיש. הדלת של אחד מחדרי הילדים נשברה. כלומר, טרקו. "טרקו"...הא!! היתה השתוללות עליזה של אחה"צ של שבת והדלת בעל-כורחה שותפה במהומה, וטרח – נשברה הזכוכית שבמרכזה, ואנחנו אפילו לא ידענו שיש שם זכוכית, כי כל היה צבוע, מאז ומעולם, מאז שנכנסנו לגור פה. הרי אז אורי הצבעי צבע את כל הקירות, אבל דילגנו על הדלתות, כי זה היה יקר מידי ועכשיו התגלה שבמרכז הדלת הזו יש בעצם חלון זכוכית גדול ולא עץ ועכשיו התגלה עוד יותר שבמרכז הזכוכית יש שבר בצורת יהלום עצום, שנותן למסדרון מראה שברירי ומוזנח. Handyman אחד, חמוד ובלתי מושג, יעץ לי להוריד את הדלת, להניח על עיתונים פרוסים על הריצפה, לשבור עם פטיש, להעיף את השברים (זהירות!!) ולהזמין זגוגית חדשה, לחבר כך וכך אל המסגרת הפנימית, לקנות צבע.. הלו! הלו! הלו! אז זהו, שאני באמת צריכה handyman פה. אה וגם הפנאלים ליד דלת הכניסה לחדר שלי נשרו, מגלים שכבת פנאלים קדומה ושחוקה שהוחבאה מתחת. הרבה שכבות יש פה מסתבר, וכמה סודות גם. עוד מטאפורה?? החשמל – בכמה מנורות ברחבי הבית, עדיין משתלשלים חוטי החשמל הגולמיים מהתקרה אל בתי-הנורות, אפילו כשיש אהיל, זה לא מפריע מספיק כדי שאלמד איך לעשות לבד, אבל זה משאיר את החלק העליון של הבית – לא מטופל. מכונת הכביסה נאנחת ונאנקת כבר שנתיים, צורחת בקולות רמים, שבוקעים מלמטה, כמו חדר עינויים במבצר ימי-ביניימי, או שזה פשוט געגוע קטן שלי לעינוי קטן ואוהב, שקולות הצעקה האלה מעוררים? החצר – ג'יזס!! כמו בחצרות של ה"זבל הלבן" האמריקאי – גרוטאות, עלים, אשפה שנוקתה מהבית ונשארה בחצר והפכה כבר לחצי-צמח חצי-חייזר... כך החצר שלי נראת. בלתי מטופלת!! לא עוד מטאפורה?!?! זה עלוב... אז הבית שלי זקוק לhandyman, אני מתכתבת איתו במייל, נותנת לו לזוז בקצב שלו, שכרגע נדמה לקצב טיפטוף המים מהברז במטבח, לפני שהפך לזרזיף דקיק העושה דרכו אל השיש. האם יהפוך לזרם מים-חיים ה-handyman האלום? אני ספקנית, אבל משאירה לו לזרום בקצב שלו ועושה מאמץ עליון למצוא פתרונות מוחשיים בנתים בחיים שלי, בבית המעט נסדק שלי, ובלב השברירי והכמהה שלי.
שבוע טוב, מגדלנה.
| |
|