משהו קרה אתמול.
מישהו נפל לי מהשמים.
אולי זאת היתה הבירה,
אולי זה היה הקצף של הגלים,
אולי הירח המלא.
אבל משהו קרה אתמול.
מישהו קרה לי אתמול.
יקח כמה זמן שיקח
יהיה מה שיהיה
את הדבר הזה אני רוצה
ואני מוכנה לו.
יקח כמה זמן שיקח
יהיה מה שיהיה
אני רוצה אותו
ונדמה לי
שהוא
רוצה
אותי
התלבטתי מאוד אם לכתוב את זה, כי עין הרע וכל הדברים האלה, ומה פתאום רצים לספר לחבר'ה עוד לפני שבאמת, ועוד לפני שיש אישורים בשלושה העתקים, וזה רק ניצן, איזה ניצן? בקושי ניצ. אבל אז חשבתי - אם אני כנה בהצהרה שלי "יקח כמה זמן שיקח, יהיה מה שיהיה", אם אני באמת פתוחה ונכונה, אז בעצם זה אומר שזה כבר כאן, עכשיו, ברגע זה. וגם אם זה יקח רק יומיים זה עדיין יהיה נפלא. הנה - עבר כבר יום! (ומה עם הלב הרעוע שלך שאת כל כך פוחדת שירסק? לא נורא, קודם הוא כל-כך יצהל, שההתרסקות אחר כך תהיה שווה את זה). אסור, אסור לפי עדות הפולנים לעשות את מה שאני עושה, ואני מקווה שיהיה לי מספיק שכל לא להאשים את עצמי אחר כך (למה ישר רצת וסיפרת ודיברת!!?? מפגרת!) ואני מקווה שאצליח להאמין בכל מעודי שבאמת, שאין כאן עין הרע, התרברבות, יוהרה, שבעיני הם חטאים הרסניים מאוד. אבל בקשתי, התפללתי, התכוננתי, טיפלתי, יללתי ונענתי. נענתי. תודה אלוהים (האם רואים ת'חיוך העצום שמרוח על כל הפרצוף המנושק שלי?).