מגדלנה - מיי זה פורס בי וויז יו

זה בלתי נמנע (לכתוב על זה, כלומר...):

התחלתי לארוז. ביד אחת הייניקן וביד השניה פול-ווליום של פלידווד-מאק בריפיט, עם הרמקולים לכיוון החוצה, כדי להגיע עד למחסן  בחצר, בו לא פשפשתי כבר שלוש שנים. בדרך לפח כבר 2 שקים ענקיים של זבלה ועוד ארגז עצום למסירה. מצאתי מלא דברים שחיפשתי אלף שנה: הגזיה של הקמפינג; מסכות האב"ך ששלמתי על אובדנן (המדומה, מסתבר) המון כסף; פוסטרים ורפרודוקציות שהיו לי בכל מיני דירות שכורות בת"א ואפילו לא זכרתי שהן כאן איתי, ועוד מלא הפתעות. מישהו רוצה בריטה? מי לחסד ומי לשבט? למה נהיה חושך כל כך מוקדם?

אני מתענגת על העבודה ופונה במשנה מרץ לחדר השינה שלי. ניירת, עוד ניירת וספרים. בייבי לכם - נתראה בדירה החדשה, בעיר הגדולה.