"הלב שלי בוגד," אמר הנער לאלכימאי, "הוא לא רוצה שאני אמשיך."
"זה טוב", ענה האלכימאי, "עובדה שהלב שלך חי. זה טבעי לפחד לתת תמורת חלום אחד את כל מה שכבר הצלחת להשיג."
WOW, הרבה זמן שלא עידכנתי. זה לא שלא חשבתי על זה, פשוט ההפסקה הזו גרמה לי להשתוקק לזה יותר.
הפוני עדיין מעל העיניים, הסקיני עדיין בין הרגליים. אז מה השתנה? וואלה כלום.
עדיין קשה להשלים עם חלק מהדברים, עדיין הרוחות לא נרגעו לגמרי.
השאיפה גבוה יותר, מנתקת ממני את הדברים שהשגתי עד כה.
ההתייחסות לדברים החומרניים מעולם לא הייתה כה חזקה.
טוב, מהצד השני של המצב הקיים אני מוצא את מקומי סוף סוף בין החברים הסובבים אותי.
יותר קל לי להפתח ולדבר מבעבר.
אכן תודה לכם :)
בנימה אופטימית זאת, נסיים בתמונה! (כמה זמן לא עשיתי את זה...יאללה משהו אחומרשמלוXD)

רק כי יצאתי דומה למוגליXD
חופש נעים לכל הבטלנים! ^~^