היום היינו ביד ושם. .
נסענו לשם,בעיקרון,כי שכבת י"א טסה לפולין עוד 3 שבועות וביקור ביד ושם זה חלק מההכנה למסע אבל נסענו גם כדי ללמוד על השואה ולזכור את כל מה שהיה ונגרם שם!
היום התחיל סבבה..הייתה לנו נסיעה מצחיקה (וארווווכה) במיוחד,אבל אז הגענו והתחלקנו לקבוצות (אלה שנוסעים לפולין ואלה שלא-כמוני למשל! ).
התחילו ההסברים כרגיל ונכנסנו לתוך המוזיאון..זה היה פשוט..מזעזע!
זה לא ששכחנו מהשואה או שלא ידענו מה היה שם אבל לראות הכל בצורה כ"כ ברורה ואשכרה לראות עדויות וחפצים משם היה די קשה.
כשאתה עובר כזה דבר אתה מתחיל לחשוב קצת אחרת..אתה כאילו אומר לעצמך- פאקק אני אומר שהחיים שלי גרועים?! תראו מה שקרה ליהודים שהיו בשואה!
כל המסלול אני נזכרת בכל הפעמים שאמרתי שהחיים שלי גרועים או שהתלוננתי על דברים שעצבנו אותי או משו כזה ואני מרגישה שטחית ומטומטמת.
באיזו זכות אני אומרת שקשה שלי כשהיהודים שעברו את השואה אומרים שלהם היה קשה?! זה כאילו שאני משווה את המצב שלי למה שהיה שם וזה כ"כ לאאא הוגן. .
בקיייצור,מסלול כזה לא רק מלמד אותנו על מה שהיה שם בשואה אלא גם נותן לנו לחשוב על החיים שלנו עכשיו ומראה כמה שלנו טוב עכשיו, גם כשאנחנו אומרים שלא!
שיהיה המשך שבוווע טוב,
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
