פעולות קטנות ויום יומיות שאנחנו עושים ועוברות על פנינו בלי שנשים לב אליהן, איך אנחנו מפספסים אותן?

מישהו ספר פעם כמה תאילנדים נוסעים על האופניים ליד הכביש?

מישהו בדק כמה חסרי בית יושבים על שפת הים?

כמה פעמים הסטת את הראש הצידה כשהאיש ברמזור, זה עם הכוס, בא וביקש ממך מטבע?

פעולות יום-יומיות שקורות בלי שנשים אליהן לב ובלי שבאמת נחשוב עליהן.

אתה מדבר בטון עצבני לאנשים שאתה לא אוהב?

את לא מדברת עם חברה שלך כבר שנתיים?

לחשוב!

כל פעם שאנחנו עושים בחירה לא מודעת אנחנו מאבדים מעט שליטה על החיים שלנו לטובת הרגל. כל פעם שאנחנו מזלזלים במישהו אנחנו מרחיקים אותו מאיתנו. כל פעם שאין לנו סבלנות להקשיב, אבל באמת להקשיב, אנחנו מאבדים חבר.

החיים שלנו יצאו משליטתנו ברגע שהפסקנו לתת להם את הרצינות המתאימה. אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו בוחרים בכל מה שאנחנו עושים כי אנחנו יושבים שעות להחליט אם כדאי לצאת עם חצאית או מכנסיים, אם כדאי לצאת לסקי או לטייל, אם לאכול בשישי בבית עם המשפחה או בדירה עם השותף. אבל החיים שלנו שולטים בנו בכל הבחירות הקטנות שאנחנו עושים כל יום. כל פעם שאנחנו יוצאים לסיגריה עם החברים בעבודה, מחמאה קטנה כשרואים משהו חדש, להגיד שלום בבוקר ולתת את הרגע הקטן כדי להקשיב גם לתשובה. כל אלה הם בחירות, כולם מצריכים מחשבה.

אתמול ישבתי ואכלתי סנדויץ' ברוטשילד ואז זה נפל עלי. הגיע עוד קבצן וביקש ממני שקל, לא ראיתי אותו בעבר, לא שמתי לב אליו. אנחנו למדנו להתעלם מהאנשים האלה, למדנו לא לראות אותם ולתת להם להיטמע ברחובות. אבל הפעם פתאום משהו אצלי השתנה, תמיד אמרתי שאני לא נותן להם כסף. כסף זה דבר נזיל מידי - אני לעולם לא אדע על מה הוא הולך להוציא אותו. בד"כ אני נותן בגדים או נעליים ישנות אבל זה הולך למרכזים הגדולים. הפעם נתתי חצי סנדויץ', ואפילו שנשארתי רעב זו הייתה הרגשה מעולה.

ללכת ברחובות תל אביב ולשים לב לפרטים זה מעניין, המון אנשים עוברים והולכים. אדם בודד שיושב על ספסל ומסתכל על האנשים כמוני, זוג על אופניים שמנסים לא ליפול, איש שמסתכל לכל כיוון לפני שהוא אוסף את הקקי של הכלב שלו, ועוד קבצן שעובר עם עגלת סופר של פחיות.

הבחירות הלא מודעות שאנחנו עושים בחיים הן אלו ששולטות לאן נלך. אם נגיד בבוקר שלום ולא באמת נסתכל בעיניים אז לא באמת נרוויח חבר. אם נגיד שאנחנו תורמים לחברה אבל לא באמת נשים לב, לא באמת עשינו שינוי. אם אני אגיד לבחורה שאני אוהב אותה אבל לא באמת אעצור לחשוב על זה אני אשקר לעצמי. אם לא נשים לב שהאדם שיושב מולנו במשרד עצוב היום, אולי הוא לא יהיה שם מחר.

לחשוב...