בזמן האחרון אני מוצא את עצמי יותר ויותר אומר לעצמי שכשהעומס בעבודה שלי ירד אני אמצא לעצמי זמן לעשות קורס בצילום. האמת היא שאני כבר יודע איזה קורס אני רוצה. אני רוצה ללמוד צילום סטילס בסדנא של "מסע אחר". אבל עד עכשיו האמנתי שמה שמגביל אותי זה שאין לי זמן להשקיע בעצמי מחוץ למסגרת העבודה שלי. אני מוצא את עצמי מגיע הביתה ב 22:00 כמעט כל יום וכל מה שאני רוצה לעשות זה ללכת לאכול משהו ולישון. ההרגשה הזו שאין לי כוח לעשות כלום מחוץ לשעות העבודה פשוט משגעת אותי והתחלתי להאמין שהכול ישתנה ברגע שירד קצת העומס.

כשאני מנסה לחזור אחורה ולחשוב על מה שהיה עד עכשיו אני מצליח להבין שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. תמיד יש תקופות עמוסות יותר ותקופות עמוסות פחות, תמיד יש עליות וירידות, תמיד יש זמנים שבהם אני נהנה יותר וזמנים שפחות. ההבדל בין כל הזמנים האלה הוא לא בעולם שסובב אותי אלא בי בעצמי. יש לי תקופות שבהם אני דוחף את עצמי קדימה, מחליט שחשוב לי לעשות משהו מסויים ועושה אותו. יש לי תקופות שבהם אני מאשים את הסביבה במה שקורה לי ומוריד את הראש, מחכה שהסופה תעבור.

כל החיים שלנו מחכים למחר. אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים במה יהיה מחר, בשבוע הבא, בשנה הבאה, בחיים הבאים. הרבה מאוד פעמים אנחנו מצליחים לאבד את עצמנו בתוך הציפייה הזו אחרי משהו אחר, משהו "טוב יותר". אבל האמת היא שלעולם המחר לא יגיע. תמיד כשאנחנו אומרים "אחרי הסמסטר הזה אני אחזור לעשות כושר" או "כשאני אעבור עבודה יהיה לי זמן לילדים" אנחנו משקרים לעצמנו ולסביבה.

אני לא אומר ששאיפות לא יקדמו אותנו בחיים, להפך, שאיפות יקדמו אותנו תמיד. אם אנחנו נגדיר לעצמנו מטרות ברורות ונדע בדיוק לאן אנחנו רוצים להגיע אז אנחנו נצליח לעשות את כל הדרך עד לשם ורוב הסיכויים הם שנצליח להגיע למרות כל המכשולים שיעמדו לנו בדרך. מה שאני אומר זה שכשאנחנו מנחמים את עצמנו במשהו שלא תלוי בנו ואומרים לעצמנו שכשזה יעבור החיים שלנו יקבלו משמעות אחרת אנחנו טועים.

כשאני מגיע הביתה ב 22:00 ואומר לעצמי שעוד יום נשרף זה כי אני לא דאגתי שהוא יהיה אחרת. תמיד אני יכול להודיע מראש שביום שלישי אני יוצא מוקדם כי יש לי קורס צילום. תמיד אם נתכנן את הדברים מראש נוכל "ליצור" לעצמנו עוד זמן. אם נשים את הדברים שחשובים לנו בחיים בראש אז נצליח לדחוף את עצמנו קדימה ולהפוך לאנשים מאושרים יותר.

הדברים שחשובים לנו באמת ייתנו לנו הרבה יותר מאשר עוד שעה בעבודה. אנחנו נהיה יעילים יותר ונצליח להפיק מעצמנו יותר אם נגדיר לעצמנו מה חשוב בחיים ונלך לפי זה. מהיום אני מקדיש יום בשבוע לעצמי. יום בשבוע שבו אני סוגר את הכול מוקדם והולך הביתה. יום אחד, גם אם זה יעלה לי בעוד יום שבו אני אחזור מעט מאוחר יותר. יום אחד למען שפיות הדעת. ביום הזה אני הולך לשים לעצמי קורס או כל דבר אחר שאני לא אוכל להזיז כדי שאני אצליח להיות מחוייב לעצמי ולעשות אותו. ביום הזה אני אתחיל להיות מאושר.

תאחלו לי בהצלחה,

אדם.