הלילה הכנסתי עוד מסמר לארון אהבתנו, עוד אחד קטן שסוגר את הפרק הזה בחיי.

הלילה הבנתי שלא תהיה דרך חזרה מכאן.

יש ימים קרים בחורף, שמזמן כבר לא ראיתי, שבהם עוד הייתי נזכר בך.

והיום, גם זה כבר לא יהיה שם.

רגעים של עצבות מחליפים דמות אחת בדמות אחרת, והכתובת כבר לא תהיה זהה.

לילות טרופי שינה מוחלפים בגוף אחרת אבל עדיין עם אותה המחשבה.

הלילה אני סוגר את הארון,

כבר מזמן חפרתי את הבור.

לא תהיה עוד דרך חזרה.

מכאן אני שלי ואת שלך.

אני והיא.

ואת...