ובכן שנת לימודים חדשה ומעוררת בחילה, אך עם זאת אחרונה [וחביבה?] החלה.

המורה לאנגלית צבעה לסגול, והיועצת זונה.

*גיהוק*

החשק הישן והטוב לבילויים הוביל אותי ואת חברתי הטובה קסניה להצטייד בעקבים, תיק קטן וחצאית רוסייה. התיכנון היה לאכול במסעדה במרינה ולקנח במון המון אלכוהול בפאב. במסעדה הופתעתי לראות את אחי הגדול יושב עם חבריו. בבוקר אותו יום היה ביננו סכסוך קטנטן [הכלל בן היתר נשיכות, אגרופים והנפת גופות באוויר בסטייל היו-יו] שנבע בעקבות וויכוח מי ירים את החלק בגוף עליו נשענים בישיבה מהספה, ע"מ לענות לטלפון המצלצל. לבסוף אני וויתרתי, עניתי לחרא שלא הפסיק להרעיש כל הבוקר ויחד עם זאת נשבעתי לו שאתנקם בו על הגיחגוך שגיחגך אליי כתוצאה מכניעתי. השלב הראשון בתוכנית 'השבת רעה תחת רעה לאח רע' היה להענות להצעתם של חבריו להצטרף אליהם לשולחן מהסיבה הפשוטה שאחי אוהב להיות במרכז העיניינים ועתה כאשר אני וחברתי הבלונדה התיישבנו, כל תשומת הלב הופנתה אלינו. אחי לעומת זאת, ישב בצד רגוז ומרוגז באופן שעינג אותי. השלב השני היה כמובן לספר סיפורים מביכים עליו מתקופת ילדותנו, לציין את העובדה שאחי הוא לא אחר מבעלם הגאה של בוקסרי מיקי-מאוס ופו-הדוב. כאשר לבסוף מיציתי את כל הרוע ששכן בתוכי, בירכתי את כולם בלילה טוב ושלחתי לאחי [שהיה מוכן בכל רגע לתלוש את ציפורני ידיי בפינצטה, לאחד אותם ולהכין מתוכם מחסום לפי] חשבון על האוכל שלי וחיוך שטני מנצח.

מייד לאחר מכן אני וקסיוחה צעדנו 5 מטר לפאב ופה הרגשת ה"יופי-יופי-היי" באמת החלה.

זהו סיכום מקוצר למה שהתרחש שם: שתינו, צחקנו ושתינו שוב. אח"כ שתינו, צחקנו, כיבינו נרות בעזרת חמוצים ושתינו שוב. אח"כ שתינו, צחקנו, כיבינו נרות ע"י השלכת טונות בייגלה לאש ורקדנו ורקדנו ורקדנו. כשהרגליים החלו להכאיב וכשהבנים והעקבים החלו להעיק יצאנו משם, ירדנו לחוף, התפשטנו ונכנסו לים. זה היה החלק הבאמת נעים ומרגיע. 

בסופו של דבר היה מהנה. אין כמו לצאת עם החברה הכי טובה שלך ולבלות ב'ערב נקבות' משגע.

ובכל זאת המון כאבי ראש ומתח תמידי ופחד.

אני מחכה שיעבור.

אני מאחלת לכולם שנה טובה ומשובחת ופורייה ומשגשגת ומלבבת ומלאה בעושר ואושר והצלחה ואוכל טוב וזיונים מגניבים.